בית מאיר על משניות· רבי מאיר פוזנר
מסכת כלים
פרק ב
משנה א
כתב הר"ע ברטנורא וכלי זכוכית וכו' הואיל ותחילת ברייתן מן החול וכו' הואיל ונראין תוכן כברן. והיינו תי' רב אשי במס' שבת. ושוב כתב ופשוטיהן טהורים עבדו בהו רבנן היכרא. ובדפוסי אמשטרדם החדשים הקשה מהרש"ח על הגליון. דזה הוי תפיסת החבל בתרין ראשין. דסברא זו דעבדו רבנן היכרא אינו צריך אלא למאן דס"ל בסוגיא דשבת דלכלי מתכות דמי. ור"ל דאלו לרב אשי מה דלא גזרו על פשוטי כלי זכוכית כמו שגזרו על פשוטי כלי עץ. זה בלא זה ניחא משום דבשאר כלים נמי אינו אלא דרבנן וטומאת כלי זכוכית שכל עיקר אינו אלא דרבנן לא רצו ליגזור תרי דרבנן כמו דמשני שם הסוגיא על תורת טומאה ישינה למ"ד שלכלי מתכות דמי ותו כיון דלכלי חרס דומה הא בכלי חרס גופא לא גזרו שום טומאה על פשוטיהן אף דטומאתו ד"ת. והאמת שכדעתו משמעות פי' רש"י שם דף ט"ז בהסוגיא שפירש בתי' ר"א לעולם לכלי חרס דומה הילכך פשוטיהן טהורים. דמשמעותו דר"א רוצה ליותר דלא נצרך לומר עבדו בי' רבנן היכרא. אבל לענ"ד אדרבא פי' רש"י תמוה שהרי הר"ע מברטנורא פי' ריש המתניתין דלהכי לא חשיב במתני' כלי חרס אף דנמי פשוטיהן טהורים. משום דלאו מחד קרא נפקא. דכל הכלים מהיקש דשק ובעי דליטלטל מלא וריקן ואלו כלי חרס מאל תוכו נפיק ואינו צריך אלא דליהוי לי' תוך. ושוב אף כי נוטל מן החביות השולים מ"מ טמא ד"ת. כמבואר בתוי"ט ממתני' דריש פ"ד וא"כ הא אף לתי' ר"א קשה מדמנה הכא כלי זכוכית בהדי שאר כלים דפשוטיהן טהורים. ואפילו כי אית לי' תוך אמאי הא טומאתו מדמינן לכלי חרס וליהוי טומאתו ככלי חרס דליטמא בפשוט שיש לו תוך א"ו אף אליבי' בעינן לבא להתי' דעבדו בי' היכרא. ור"א אינו רוצה לייתר אלא דלא ליהוי מוכרח לומר דטומאתו מדמינן כלי מתכות. ויפה פי' וק"ל: