אור ברסלב

בית מאיר על משניות· רבי מאיר פוזנר

מסכת טהרות

מסכת כלים

פרק א

משנה ב

הכנפים וכו'. עיין תי"ט כתב ודבר תימא הוא וכו' והרמב"ם לא פירש שיגע בהן שרץ. וכתב בגליון המהרש"ח ולי נראה דאיירי שהוא פחות מכזית לצרפו עם שאר אוכלין וא"כ אין סופו לטמא טומאה חמורה וצריכה הכשר שרץ ומים. דאל"כ לענין מה שייך שיתטמא. וע"כ כוונת הרמב"ם כן ע"ש. וכוונתו נמי צ"ע. דאם ר"ל דאיירי שבשר העוף הוא פחות מכזית ומפני שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר והוי הכנפים והנוצות היד להכניס להבשר הטומאות שרץ. זה ודאי אינו שהרי כשהיה העוף נבילה שלימה וסופו לטמא טומאה חמורה הרי כל העוף עליו טומאת שרץ. ואטו משום דנחתך ממנו פחות מכזית פרחה טומאת שרץ ממנו דליצטרך נגיעת שרץ. ואם כוונתו דהכנפים והנוצות הם פחותים מכזית ומבעיא לי' לאצטרופי עם שאר אוכלין הא נאמר במתניתין ולא מצטרפות. אמנם המעיין בהרמב"ם ז"ל ואמר שהם יטמאו כמו שיטמאו אוכלין ותטמא ג"כ אוכלים ולא יצטרף להבשר להשלים כזית אם בלע אחד כזית בשר מצומצם וזאת הנוצה לא יטמא. ור"ל התנא משמיענו דכזית מהכנפים והנוצה אם נגע בשרץ נטמא טומאת אוכלין כאוכל גמור ומטמא אוכלין אחרים. וזה ודאי אין לו טומאה בלא נגיעת שרץ. שהרי אפי' מצטרף אינו. מכ"ש אם בלע כזית ממנו דלא נטמא הגוף. נמצא דמעולם לא היה סופו לטמא טומאה חמורה וצריך לנגיעת שרץ. וכך פסק בהלכותיו ע"ש פ"ג הלכה ט':

פרק ו

משנה ו

שבילי בית גלגל רשות היחיד לשבת. פי' רבינו עובדי' מברטנורא. לאו רשות היחיד ממש אלא כרמלית נינהו. לפום רהיטא יש לתמוה בשלמא בקעה דבתר הכי מפורש בגמרא. דכיון דליכא מחיצות פשיטא דלא הוי רשות היחיד גמור. אבל שבילי בית גלגל דאיירי במתלקט י' מתוך ד'. כמבואר בתוס' עירובין כ"ב ע"ב דבור המתחיל ואיזהו וכיון דלא אתי רבים ומבטלו המחיצות למה לא ליהוי רשות היחיד וכדמוכח שם מקושיית הגמרא מני אי לימא רבנן השתא וכו'. והרי בפסין הוי רשות היחיד גמור. ומכ"ש בשבילי הנ"ל. אמנם כי דייקינן יפה פירש ומוכח הכי מדברי ר' יוחנן ריש הסוגיא שם דאמר ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים. ומסקינן דהיינו במעלות ומורדות שבה ומטעם מסקנת הסוגיא דיהושע אוהב ישראל. וקשה למה לא אמר דהוי רשות היחיד א"ו דטעם זה דיהושע אוהב ישראל אינו מהני אלא דלא ליהוי רשות הרבים אליבא דר' יהודא דסבירא לי' בח"ל דאתו רבים ומבטלו מחיצות. ובארץ ישראל מ"מ הוי כרמלית. אבל ודאי לרבנן דסבירא להו לא אתו רבים ומבטלו מחיצות שפיר קאמר הגמרא אליבייהו השתא וכו' דאף שבילי הנ"ל הוי רשות היחיד גמור. ומדמסיק הגמרא הנ"ל דמתניתין לחידוש לר"מ אתיא. שפיר פירש דלא הוי רשות היחיד גמור. כדמוכח מר' יוחנן. עיין ודוק:

תוכן העניינים

בית מאיר על משניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה