בית מאיר על יבמות· רבי מאיר פוזנר
דף לח:
רש"י ד"ה דיקא נמי וכו'. וטעמא לאו משום דשטר וכו'. ולענ"ד צ"ל וטעמא משום דלא הוי שטר העומד לגבות דלא ניתנה וכו'. ורצונו ליישב דהא מסקינן לב"ש שטר העומד לגבות כגבוי דמי. וא"כ למה מודה ב"ש דהם כולם בחזקת הבעל. ומתרץ דהכא דהיבם במקום הבעל שייך לא נתנה וכו'. ולכן לא הוי כגבוי. והוי היבם ודאי ויורשי' ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי לכן מודה וק"ל. ומה דנטר בפירושו עד הדיקא נמי ולא פירש מקודם על התירוץ דלא פליגי. דזה יש לומר דאך מתי' דלהכי לא מותיב אביי ממתניתין כי י"ל דלא פליגי למה דס"ד דלא אמרינן שטר העומד לגבות. אבל באמת למה דפסקינן דס"ל שטר וכו' אה"נ דפליגי. אבל עתה דאמר דיקא נמי להאמת דכן הוא הוצרך רש"י ז"ל לפירושו הברור: