אור ברסלב

בית מאיר על חולין· רבי מאיר פוזנר

דף קב.

דף צט.

וכי אצטריך קרא לר' אליעזר. קשה לפום רהיטא לריש לקיש דסובר ביומא חצי שיעור מן התורה א"כ למה איצטריך קרא דאיך ס"ד לומר דלא יחול אמה"ח על טומאה הא בחצי זית בשר דטומאה מותר. ובאבר מן החי כזית עם משהו בשר חייב משום אמה"ח. כמבואר סוף העמוד ואינו אלא איסור שחל על היתר. וע"כ לפום רהיט' לומר דר"ל מוקים דר"א כר"ש ס"ל דאמר כל שהוא למכות ואיהו אמר דבריו לרבנן וצ"ע בש"ס:

שם אמר רב גידל אמר רב מחלוקת בישראל אבל בבן נח ד"ה כו'. ותניא כוותיה. שמעתי מקשים מזה על סוגיא דפרק כ"ש דמקשה הגמ' על ר' אבוהו מדתניא ר"נ מנין שלא יושיט אדם כוס יין ואמ"ה לב"נ הא לכלבים שרי. ומה קושיא דילמא איירי באבר מן החי של טמאה דשרי לישראל אפילו באכילה ומכ"ש בהנאה ולכותי אסור משום אמה"ח ולא משום טמאה. ול"ק מידי דכבר איתא בתוס' לעול דף ל"ג דל"ק הא ליכא מידי דלישראל שרי ולכותי אסור והאיך אמ"ה של טמאה בכותי נהיג ולא בישראל ותירצו כיון דלישראל עכ"פ אסור משום טומאה תו ליכא משום מי איכא. והא תינח אם אמ"ה לגוי נמי שרי בהנאה. אבל לר' אבוהו הא לא יאכל דכתיב גבי ב"נ איסור הנאה נמי משמע א"כ אמ"ה דטמאה לכותי אסור אפילו בהנאה. והאיך אפשר דלישראל שרי בהנאה. ובלא ברייתא דר"נ ה"א באמת דאמ"ה של טמאה נמי לישראל אסור בהנאה משום מי איכא מידי ומה דקתני הכא ואינו נוהג בטמאה היינו למלקות. אבל מדר"נ שפיר מקשה. ודוק כי נכון הוא ובזה מתורץ נמי קושי' העולם דדילמא איירי ר"נ באמ"ה של נבילה מפרכסת. הוא בס' קול יהודא ע"ש ודוק:

שם תניא נמי הכי וכו'. איכא דאמרי טהורה ור"מ. ואעפ"כ בבן נח נוהג בטמאים נמי משום דגבי אזהרתן לא נאמר כלל וזבחת. ומינה דלדידהו בחיות ועופות טהורים נמי נוהג. ומה דקשיא לזה ליכא מידי דלישראל שרי ולכותי אסור. עיין דף ל"ג בתוס' תמצא יישוב:

תוכן העניינים

בית מאיר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה