בית מאיר על ברכות· רבי מאיר פוזנר
דף מו:
ת"ר אין מכבדין. עיין בתוס'. וכבר הרגיש החידושי אנשי שם שסביב האלפסי והניח בצ"ע העובדא דהכא דרבין ואביי הוו קאזלי באורחא שהוא חד לישנא עם העובדא דשבת. ומשמע שנמי יצאו כאחד. ומ"מ מסיק דאין צריך לכבד. ואולם לענ"ד על התוס' אין קושי' דנראה הם לא בעו לתרוצי אלא דלא יהא ההכרח לומר דמרב הונא ולוי הי' הברייתא הלזו בהעלם וכן נמי קשיא על אביי דלקמן. ובל"ז נמי קשיא על רבין דלמה השיב לאביי מהלכתא דר' יוחנן ולא מברייתא הלזו ולזה משני דאילו בהברייתא הי' אפשר לחלק כדמשני. וזה היה באמת דעתייהו דמס' שבת. וכן דעת אביי. אבל רבין משני לי' הכי אמר ר' יוחנן אין מכבדין אלא בפתח הראוי למזוזה, מזה נשמע ודאי דהפי' בברייתא היינו אפילו יוצאין כאחד. שהרי ר"י כללא כייל דאין מכבדין וכו'. וזה נראה לענ"ד דעת הרמב"ם פ"ז דהלכות ברכות שסתם ולא חילק כלל כחילוק התוס'. אך על הרא"ש שמשמע שמחלק להאמת בהכי ודאי צ"ע: