בית מאיר על ברכות· רבי מאיר פוזנר
דף לט:
אתמר פתיתין וכו'. ע"ש ברש"י ובתוס' והנה התוס' העתיקו פרש"י בד"ה מברך בלשון זה ור' יוחנן סובר על השלימי' אפילו אם הפתיתים גדולים טפי. ולהכי תמהו עליו דסברתו הפוכה. ואף שאין זה מלשון רש"י. עכ"ז הוא מוכרח ממה דמפרש וירא שמים יוצא ידי שניהם שקאי על פלוגתת ר"ה ור"י. ודוק. ואולם דלפי' רש"י יש מחלוקת בין ר"ה ור"י לגבי פתיתין גדולים משלימים דלר"ה דאין שום מעלה בשלימים עד דלהכי בשוין מברך על איזה שירצה. ממילא בגדולים דמסתמא הוי מעלה צריך לברך על הפתיתין הגדולים. ולר"י מעלת השלימין מכריע אף מעלת הגידול. א"כ מלבד שקשה על פרש"י שפי' דחצי בצל גדול המעלה שיש בו יותר. דא"כ למה לא פי' הלימא כתנאי על פלוגתא דר"ה ור"י:
אף יותר קשה איך פי' הכתנאי על דין אבל פרוסת חטין שהרי חזינן לפירושו מדקאמר אבל פרוסת חטין וכו' ואפילו ר"י דאינו דומה מעלת החטין למעלת הגידול. מ"מ מעלת החטין אינו דוחה. וא"כ מאי ראי' מייתי ממר סבר שלם עדיף דלא סבירא לי' מברך על פרוסה של חטין מדסבר דשלם עדיף מחשוב דגידול. הרי כבר אמר דאינו דומה לר"י מעלת חטין למעלת גידול. וצ"ע. וגם זה לק"מ דע"כ לא פליג ר"י וסובר דגידול לא הוי מעלה אלא לענין מוציא אבל לענין נתינה לכהן סובר בש"ס דודאי מעלה וחשוב הוא כמו חשיבות דחטין לענין מוציא כדפירשו תוס' ד"ה כל היכי וק"ל: