אור ברסלב

בית מאיר על ברכות· רבי מאיר פוזנר

דף לט.

דף כח.

תוס' ד"ה נתן. ונראה וכו'. אין רצונם להוכיח פירושם. דזה בודאי בלא זה נשמע דאיירי בברכה לפניו ממחלוקותם. אלא ר"ל לבאר דהרשו' לא הי' אלא על הברכה לפניו ולא אתרווייהו ואף על הברכה באחרונה שהרי אין מזמנין על הפירות. ואזלו בשיטתם בדף מ"ה ד"ה אם רצו דבברכה אחרונה מצוה לחלק. ולהכי כתבו דהכא אף שהי' שלשה עם בר קפרא. מ"מ אין זימון לפירות ובברכה אחרונה מצוה לחלק. אע"כ לא כיבד אלא בברכה ראשונה. משא"כ לתירוץ השני שם לחלק בין בה"מ דאורייתא פשיטא דהכא הי' אפשר דקאי אף על ברכה אחרונה ולצאת בברכתו. וק"ל. ומה שכתבו ומיירי בהסיבו. אפשר דהתוס' רוצים לבאר ההוא עובדא אף לאיכא דאמרי שבדף מ"ג דלר' יוחנן דקאמר אפילו יין מהני בי' היסבה. לאו דווקא אלא דלכל דברי' מהני הסיבה ועיין שם בהרשב"א. דאלו ללישנא. קמא שם פשיטא דלכל שאר דברים לא בעי הסיבה. ואפשר דמה שכתבו ומיירי בהסיבו לאו דווקא אלא ר"ל [ופי' זה מוכרח שהרי כתבו שאין אנו רגילין להסיב אלא על הפת. וכבר מבואר בתוס' גופייהו ובכל הפוסקים דאף בפת אין לנו הסיבה אלא דישיבה דידן חשוב כהסיבה לדידהו. א"ו כדפירשתי. ועיין ב"י סי' רי"ג שהאריך בתוס'] קביעות. שכן מבוארת דעתם ר"פ כל הבשר דאף דבשאר דברים לא בעי הסיבו. רביעית מיהו בעי. וכן הביא הב"י בשמם. ונראה שהוציאו הכי או מן המנהג כמו שכתבו בפ' הנ"ל. וגם מן הטעם שנתנו בדף מ"ה הנ"ל לחלק בין ברכה ראשונה לאחרונה שהוא משום שיושבים יחד לאכול וכו' דהיינו ע"י קביעות. אבל שלא בקביעות מצוה לחלק כמו בברכה אחרונה. (ודברי' בזה מגומגמים):

תוכן העניינים

בית מאיר על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה