בית מאיר על ביצה· רבי מאיר פוזנר
דף כח:
תוס' ד"ה אורח ארעא קמ"ל ע"ש. קושייתם היא תמוה. ועל תירוצם עמד היש"ש וכתב שאינם נוחים לו ותירץ בענין אחר. ולענ"ד תירוצו יותר אין נוח לי ע"ש תמצא כדברי לכן במחילת כבודם נלענ"ד לבאר בפשוט ע"פ דברי הס' שטה מקובצת שכתב זה לשונו נשחטה בחזקת היתר עומדת פי' ואפילו בריאה שמצוי בה טריפות לא מחזיקינן איסורא מסתמא. והא דאמרינן בא זאב ונטל בני מעים והחזירן כשהן מנוקבים דתלינן בזאב אפילו בריאה מיירי ורמב"ח אתא לאשמועינן דחיישינן לריאה שמצוי בה טריפו' אבל לשאר טריפות כ"ע מודו דלא חיישינן וכדמוכח התם להדיא ובהא נמי אסיקנא הכא דלא פליגו אדרב הונא. ורבנן הוא דאצריך בדיקה לריאה משום קדושה וזריזות שמא תמצא טריפה. והכא משום הפסד ממונו אוקמוה אדאורייתא ומשערינן כדי אכילת כזית בלא בדיקה עכ"ל אות באות. [וככל דבריו מבואר נמי בח"ר חולין דף ט' ע"ש ודוק] ודבריו מוכרחים מלבד הוכחתו שכתב כדמוכח התם להדיא. ור"ל דשם נאמר דכ"ע אית להו דאזלינן בתר רובא כל כמה דלא אישתכח ריעותא ומרישא של עולה גופא נשמע דבאמת לא חיישינן לשמא ניקב קרום של מוח. אף גם מסוגיא דהכא מוכח הכי מדמשני הגמ' לא ממקום שטובחת אכילתה. ואלו נאמר דלרמי אף מכל ח"י טריפות בעינן למבדק ואסור מקודם למה נפקא מיני' נקיט ר"ע מבית טביחתה הא אף מבני מעים אסור לו לאכול עד שיפשיטנה כולה ויבדוק כל ח"י טריפות. ומ"ש דקיל לו לאכול אז מבני מעי' משאר בשר אלא ש"מ כדעתו. ואזי משני הגמ' שפיר דלא מבית טביחתה קאמר ר"ע דהיינו מן הצוואר בעוד הבהמה כולה שלימה אף הבטן ולא נבדקה כלל אף הריאה כ"א ממקום שטובחת דהיינו בני מעים. ור"ל שמהם יוכל לאכול אחר בדיקת הריאה טרם שנפשט עורה ויוכשר שאר הבשר לאכול. כי אין מדרך העולם לאכול משאר הבשר טרם שנפשט עורה. ומקשה הגמ' על פי' זה דמבית טביחתה ממש דעת ר"ע. והוכרח מזה דרמי מודה דאפילו קודם בדיקת הריאה הוא עכ"פ בחזקת היתר. כי אם דרמי אורח ארעא קמ"ל. ובודאי אם רמי לא איירי שלא לאכול טרם שנפתח הבטן. דזה לאו אורח ארעא לחוד הוי כ"א איסור גמור כמבואר בי"ד ל"ט דכל אנפא שוין דעכ"פ מדרבנן אסור בלא בדיקת הריאה. אלא שרמי דיבר מהפשט וניתוח שלאחר בדיקת הריאה דאז איסורא לא הוי כמבואר בי"ד שם כ"א אורח ארעא. ומה דאמר רמי בתר הכי נטיעה מקצץ רגליהן דקצבי ומפרש רש"י ז"ל שממהרין לאכול בלי הפשט וניתוח. ר"ל בלי הפשט וניתוח כלל דהיינו פתיחת הבטן וכס"ד דגמ' בה"א דרמי איסורא קאמר דקרי לפתיחת הבטן לבדוק הריאה הפשט וניתוח. ובזה ניחא מה דפסקינן בי"ד סי' הנ"ל להדיא דא"צ בדיקה לשאר טריפות חוץ מריאה ולא חיישינן לדברי רמי שאמר הכא נטיעה וכו' משום דהכא לא איירי כ"א טרם שנבדק מריאה. ודוק כי לענ"ד דברים ברורים הם:
הלכה ואין מורין כן. זה לשון הרשב"א מגילה דף ז' ע"ב. ואע"ג דקי"ל נמי לכם ולא לגוים אפשר דלר"י ממילא שמעת מיני' לכם לכל צרכיכם. וממילא לכל צרכיכם הא לצורך אחרים לא עכ"ל: