בית מאיר על ביצה· רבי מאיר פוזנר
דף כח.
רש"י ד"ה ומצא לפני הקן שאסורות כדמתרצינן וכו'. דברים אלו צ"ע גדול דלשיטת כל הפוסקים לפי הלכה דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב. אין אנו צריכים לאוקמתא זו כמבואר סי' תצ"ז. וגם קושי' הגמ' לעיל על המתני' ואם אין שה קי אלא הוא. לפום רהיטא לא אזלא כ"א דלא לתי' רבא ע"ש היטב ודוק. ועיין נמי בב"י סי' הנ"ל מה שמביא בשם רבינו ירוחם ובפר"ח סי' הנ"ל ודוק היטב:
במתני' בהמה מסוכנת לא ישחוט:
פירש"י אלא מחמת הפסידו. הקשו התלמידים א"כ המפרשים דה כ"ב האיבעי' מה לכבות את הדליקה משום איבוד ממון דלא כפרש"י כ"א דיש לו בית לאכול בו כמבואר בר"ן ע"ש. מדוע לא פשיט ממתני' הנ"ל לאיסור ויש לדחות בב' אופנים. או, דע"כ לא מבעי' לי' כ"א בכבוי שהיא מלאכה שא"צ לגופה ואינה דומה לשחיטה במסוכנת דמתחי' גמור הוא וחייב עליה או דשאני גבי שחיטה שאם שוחט אותה בזמן שאין לו שהות לאכוןל. שוב ודאי סמוך למוצאי י"ט הוא ואין לחוש עוד לצערו על הפסד ממונו בי"ט. משא"כ בכבוי דה"א כדי לפקח צערו של הפסד ממונו בי"ט שרי לי'. וכמבואר סברא זו בתשובת רש"ל סי' מ"ו ע"ש וק"ל: