בית מאיר על בבא קמא· רבי מאיר פוזנר
דף נב.
במתני' פי' רש"י נפל לפניו מקול הכריי' ב' לשונות. והנלענ"ד החילוק ביניהם דלשון א' אשמעינן חידוש במה דנקיט מקול הכריי' לידוק דוקא בזה חייב אפילו שור פקח שנפל. משא"כ בלא קול כרי' דגרם לו בפקח פטור. והיינו כדעת רש"י דף נ"ג ד"ה ר"נ ע"ש. אך א"כ קשה מה פריך הגמ' דף נ"ג ואמאי נימא כירה גרם לי' דהיינו דוקא בשהכורה אינו בעל הבור. וע"ש במור"ם דלהכי פשיטא לי' דאיירי בהכי דאל"ה מה אשמעינן. ות"ל דאשמעינן דאפילו בפקח חייב. משא"כ בלשון ב' אזיל בשטת תוס' דף נ"ג ד"ה ובעל דבפקח תמיד פטור. ולהכי פי' דלא נקיט מקול הכרי' כ"א לאשמעינן דלא נימא כרי' גרם לי' כקושי' הגמ'. וניחא פי' המור"ם הנ"ל וק"ל. אך ק"ק לי על עיקר דברי התוס' הנ"ל ממה דקאמר הגמ' בסוף העמוד דף הנ"ל קמ"ל דאמר לי' אי לאו אבן לא הוי נפל:
הא שור שוטה בלא אבן נמי הוי נפל. ואפשר מ"מ יוכל לומר דאפילו שוטה לא הוי נפל וק"ל: