בית מאיר על בבא קמא· רבי מאיר פוזנר
דף נא:
אתמר בור שעומקה כרחבה וכו'. חד אמר לעולם יש בה הבל עד שיהא רחבה יתר על עומקה וחד אמר וכו'. הנה התוס' פ"ק דסוכה ובמס' בכורות דף מ"ז ע"ב פלפלו אי קיימא לן דהלכה כר"י הגלילי דאפשר לצמצם לכל הפחות בידי אדם. ולענ"ד מהנ"ל מוכח דאפשר לצמצם. דאל"ה מה בכך דבשוה בשוה יש בו הבל. הא א"א לצמצם ודילמא רוחבה יותר ופטור המזיק מספק. (ובפרט לשיטת התוס' דבספק תקפו מוציאין מידו אין שום נ"מ במחלוקת הנ"ל). ואין לומר כדדחי' שם התוס' הראי' דמן מחצה על מחצה כרוב דלהכי מכשיר משום דשמא נשחט רוב ואת"ל דהוי שוה בשוה הכי אגמרי' רחמנא למשה לא תשייר רובא. כן הנ"ל למ"ד הנ"ל דלעולם יש בו הבל וכו' להכי מחייב בעל הבור משום דשמא עומקא יותר ואת"ל שהוא שוה בשוה נמי חייב משום לעולם וכו'. זה ניחא למשמעות תוס' מס' כתובות דע"י תרי ספיקי לחיוב וחד ספק לפטור חייב הנתבע. אבל למסקנת כל האחרונים והראשון הש"ך בספר ת"כ דאפילו ע"י ב' ספיקות א"א להוציא ממון קשיא. ואולם בל"ז לדחיית תוס' הנ"ל בשחיטות מחצה ע"מ דע"י תרי ספיקות הוא דמכשיר קשה נמי ות"ל דהוי ס"ס בשחיטה. דמסקנת רוב האחרונים בסי' ק"י שהוא אסור וע"כ לפי דחי' זו לומר דאפילו במקום חזקת איסור דשחיטה שרי' ע"י ס"ס ממילא ה"ה, ודאי כסו דס"ס במקום חזקת איסור שרי' ה"ה ודאי דיש להוציא ממון ע"י ס"ס דמ"ש חזקת ממון מחזקת איסור ועיין בפר"ח י"ד סי' ק"י בכללי ס"ס ד"ה וא"ת שם מביא בשם הר"ן דיש ללמוד ספק קדושין מחזקת ממון ע"ש וק"ל. הדברים שבתוך הגה"ה הנ"ל אינם נכונים דודאי אף להפוסקים דספק דדינא או דמעשה אין מוציאין. אי אפשר לומר דנ"מ דמחלוקתם לענין תפיסה דא"כ אף למ"ד לעולם אין בו הבל וכו' מ"מ אם תפס לא מפקינן מיני' משום הספק דילמא יש עומקא יותר מרוחבה: