אור ברסלב

בית מאיר על בבא מציעא· רבי מאיר פוזנר

דף יב.

דף ו:

בהרא"ש התם כתב זה לשונו אבל חצר שאין משתמרת דא"א להיות מטעם שליחות דאנן סהדי וכו' הלכך מטעם יד קנה הלכך בעינן דומי' דיד בסמוכה לה. משמעות דבריו דאפילו עומד בצדו לא חשיב משום הא משתמר ולא קנה מתורת שליחות כ"א משום יד. וקשיא לי על דבריו אלו טובא. חדא מדוע מיאן בדברי רש"י ז"ל שפי' תחלת הסוגי' אי עומד אין שאז חשיב משתמר על ידו תו קשיא לי על דבריו דמשמעותו דהיכא דמשום ידו הוא קונה כמו בסמיכה לא בעינן שיהא משתמר. ובהדיא איתא בגטין פ' הזורק נתנו ליד עבדו הנעור אינו גט. ומשום דאינו משומר לדעתה. והרי חצר אשה גבי גט דחוב הוא לה. א"א כ"א מתורת יד. ואעפ"כ בעינן משומר לדעתה. ונהי דהרא"ש שם בגטין הוכיח דההוא סברא דבעינן משתמר לדעתה לאו היינו טעמא משום דדומיא דידה בעינן. מדישן חשיב משתמר לדעתה אלא משום דמילתא דמסתבר הוא ע"ש. עכ"פ מוכח מיני' דאפילו בסמוך דמטעם יד שייך ההוא טעמא דאנן סהדי שכתב באינו משתמר ואינו עומד אצלו. ולענ"ד כ"ש מגט הוא דלא ניחא לה בי' ומה"ת יהא שייך לומר שמקפדת על שמירתן יותר מעל מציאה. ותו קשיא לי מאוד. האיך אפשר לומר דבעומד אצלו משום יד אתרבאי ולא מתורת שליחות הואיל ואינו משתמר דהא לפני זה מבואר דחצר דגברא ליכא לרבויי כלל משום יד ולהכי קטן אין לו חצר. והאיך אפשר לומר דבעומד מתורת יד קנה גברא. ולפום רהיטא צ"ע. והסמ"ע סי' רס"ח ס"ק י"ג העתיק נמי לשון זה ה"ל שדה שלו כידו. ולענ"ד אף זה שלא בדיוק. כי אם העיקר כפרש"י דכיון דהוא משומר במה שעומד שם שפיר הוי חצר המשתמר וקונה לו משום שליחות. וכמו כן קשיא לי על הנ"י הכא שמתוך קושיא דחק עצמו לומר דחצר המשתמר קונה באינו עומד משום יד אריכתא. ובעומד אצלו משמעותו בפשוט כדברי הרא"ש משום יד. ולענ"ד צ"ע דבגברא א"א כלל לומר חצר משום יד וכנ"ל. וצ"ע כי לפום רהיט' אני כותב דברים אלו. ועיין עוד בש"ך ח"מ סי' רמ"ג ס"ק ט':

תוכן העניינים

בית מאיר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה