אור ברסלב

בית מאיר על בבא בתרא· רבי מאיר פוזנר

דף קמב.

דף קלו:

ולימא לי' דאמר לכשתלד איכא למידק לדברי הר"ן במס' נדרים דף ע"ט ע"ב סוף ד"ה היכי קאמרה שלומד ממס' גטין דכל התנאים הנאמרים בלשון אם אינם חלים אלא משעת קיום התנאי ואילך ולא מעכשיו. א"כ מה זה הלשון ולימא [עיין בר"ן דקדושין פ"ק שם הרגיש בזה ודחק עצמו] הכי הוי לי' לאקשויי ומה הקושי' הא הכא לא אמר אלא אם תלד זכר יטול דאינו במשמע אלא אחר שיהי' ילוד אז יטול ולא עכשיו. ופשיטא דזה אינו אלא כאומר לכשתלד יטול. הגם דהכא היה אפשר לדחוק ולומר דדוקא בתנאי שתולה המעשה בקיום התנאי בלשון אם אין המכוון אלא משעה שיתקיים. משא"כ תנאי דאם תלד דגוף המעשה נתלה באם הוא זכר או נקיבה אלא מפני שא"א שיתברר אלא בהלידה תולה המעשה בהלידה. אבל מ"מ לבסוף כשמבורר שהוא זכר כבר הי' קיום התנאי בשעת האמירה ושפיר המכוון מיד אם לא פירש לכשתלד. אמנם בל"ז עיין במה שכתבתי בצד ספרי ב"מ בסי' קמ"ה על תי' הר"ן על קושייתו ממס' שבועות והנחתיה בצ"ע. וגם תראה מתוך דברי הר"ן גופי' שם דעם כל דחוקו שם מוכרח לסיים וגבי גט נמי מפני שכל מי שמגרש בקושי מגרש אמדינן לי' לדעתי' דלא רצה שיחול הגט עד שיתקיים התנאי ואי משום קושי' הר"ן ז"ל בנדרים דף ע"ט הנ"ל דאיך תאכל פירות הא בתנאי לא מזדהר אינש י"ל לענ"ד דמעיקרא לק"מ והכי מקשה למה לה הפרה לא תרחוץ. ואי משום דבתנאי לא מזדהר הא תוכל לאסור הרחיצה עלה בשבועה ותיהוי איסורא דמזהר זהיר ביה ולא תאסור באכילות פירות וק"ל. וגוף הדין בתנאי אם בענינים זולת גט עדיין צ"ע. גם יש לעיין עוד אם לא אפשר לתרץ קושי' הר"ן ז"ל במס' שבועות באופן אחר ע"פ דברי הרמב"ן במס' ב"ב שהבאתי בספרי בית מאיר סי' ק"ך סעי' ד' שיש הבדל בין תנאי שבינו לחבירו לבין תנאי שבינו לבין עצמו על עצמו. כן אולי אפשר דיש הבדל לענין לשון אם שאף שלגבי חבירו אינו גומר הדבר עד שיקוים התנאי אבל על עצמו אף בלא מעכשיו משמעו מהיום ומעכשיו. כי באמת על תי' הר"ן ז"ל קשה לי אחרי שמוכרח לבא לבסוף שבגט משום דלרחוקי קאתא. הכל קשיא על הפוסקים מאין למדו קדושין מגיטין. כמבואר בהה"מ הלכות קדושין הנ"ל. ודוק כי צ"ע:

תוכן העניינים

בית מאיר על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה