אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן מח

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן מח

סימן מז

דין אם שנים האחרונים לא היו שווים רק אחד גדול ואחד קטן.

יש להסתפק בהא דקיי"ל דשנים האחרונים אסורים לכאורה יש לומר דהיינו דוקא אם היו שניהם שווים, אבל אם אחד גדול ואחד קטן הקטן מותר דהא קיי"ל במין במינו שנתערב יבש ביבש מדאורייתא או בחתיכה שאינה ראוי' להתכבד מדרבנן דבטל ברוב הוא לאו דוקא כפל אלא אפי' ב' חתיכות אחת גדולה ואחת קטנה וא"י איזה אסורה דהקטנה מותרת א"כ ה"ה כאן ב' האחרונים י"ל דאם פירש שוב הקטן ונשאר הגדול אמרינן מרובא פריש.

ובאמת דברי הש"ך (בסי' ס"ו) גבי ביצים דכתב דבטל חד בחד אם הא' יותר גדולה צ"ע לדינא לענ"ד דודאי אף דקיי"ל בכל דוכתא דבטל ברוב לבד וא"צ כפל היינו בדבר הנבלל דילפינן לה מדם הפר ודם השעיר דרבנן מחלקין דבעולים אין מבטלים זה את זה ובין איסור והיתר וכן בשני חתיכות שנתערבו בשלשה גם כן בטל משום דעכ"פ יש רוב חתיכות נגדם אבל בב' חתיכות אח' גדולה וא' קטנה והם נפרדים אין שייך לומר דא' מתבטל בחבירו דהא עיקר דינא דאזלינן בתר רובא מסנהדרין ילפינן לה מקרא דאחרי רבים להטות ושם אי מחצה מזכין ומחצה מחייבין אם א' גדול מחבירו בחכמה ובמנין ודאי דלא אמרינן דהוי רובא דהתורה לא חלקה בזה כל שאין במנין רוב אנשים מחייבים או מזכין לא הוי רובא וא"כ ה"ה בכל מילי לא שייך לומר דבטל איסור אחד באחד אף שגדול ממנו דמ"מ אין כאן כי אם ספק השקול אם זהו האיסור או חבירו, ועוד ראיה דהא קיי"ל ג"כ אם היו ב' חתיכות של היתר ואח' של איסור וא"י איזו הוא האיסור, אף דהחתיכה גדולה יותר משני החתיכות הקטנים אעפ"כ בטל ברובא ובאמת בפר"מ בשפתי דעת (סימן ק"ט סעיף קטן ואו), ראיתי שכתב דחתיכה גדול' בב' קטנות דבטל עכ"פ בעינן דשתי הקטנות יהיו משהו יותר מבחתיכ' הגדולה, והוא כ"כ לשיטת הש"ך שם אבל לענ"ד גם שם אין הדין כן, והן בפירש מהם חתיכה אחת ודאי די"ל מרובא פריש דהא הפרישה שייך לומר בדבר שהיא נפרד בפ"ע וכיון שבמנין הם שלשה ודאי דשייך לומר מרובא פריש, ואף דלאוכלם כולם ביחד למאן דמתיר יש לדון בדבר דעכ"פ יש כאן רוב איסור והיאך יאכלם ביחד אבל בפירש יש לומר מרובא פריש.

שוב ראית דשם ודאי דבעינן משהו יותר דא"א לצמצם הך כי אם בנחתך החתיכה הגדולה לחלקים דאל"כ שמא הקטנה היא האיסור וא"כ שנחתכו ודאי דיש באיסור חתיכות יותר מבשני הקטנים לכן ודאי דאסור כל מה שנפרש מהם, אך יש למצוא כגון דלא ידעינן איזו היא האיסור הגדולה או אחת מן הקטנות דאם נאמר דלא אזלינן בתר מנין א"כ יש כאן ספק דאורייתא, וא"כ בכה"ג אפשר לומר דבאמת אזלינן בתר רוב מנין.

ועוד ראיה לענ"ד דאחת באחת אינו בכלל אפילו קטנה בגדולה דאל"כ גבי אשם תלוי דקיי"ל דבעינן חתיכה אחת מב' חתיכות דבעינן אתחזק איסורא, והא קיי"ל דא"א לצמצם, וא"כ ודאי היא דאחת גדולה ואחת קטנה וא"י איזו היא האיסור ואם נאמר בטל, ולפ"ד הרא"ש דס"ל דהיכא דבטל ברובא האיסור נהפך להיתר א"כ יש בכאן ספק אם האיסור גדול הרי שניהם אסורים. ואם האיסור קטן הרי שניהם מותרים, וא"כ דמיא לחתיכה אחת ספק חלב ספק שומן דלא חייב אשם תלוי דבעינן אתחזק איסורא, ועוד דסתמא נקט בש"ס חתיכה אחת מב' חתיכות חייב אשם תלוי אף דהקטנה היתה אסורה וחתך כזית מא' מהם וא"י מאיזו חתך דודאי חייב אשם תלוי וזה יש ליישב כיון דהאיסור ידוע במקומו הרי הוי קבוע דאורייתא ולכן שפיר חייב אשם תלוי, אבל מ"ש בתחילה הוא ראי' ברורה.

שוב אחר העיון מצאתי בתשובת הרשב"א (סימן רע"ב) שהביא דברי השואל אם נאמר דבטל ברוב האיך מביא אשם תלוי בחתיכה אחת מב' חתיכות והשיב הרשב"א דהתם שאני דבניכרות ודאי דלא שייך ביטול ברוב ובאינם ניכרות שמא הגדולה של איסור, ולכך מביא אשם תלוי, ולא משכחת לה אלא בג' חתיכות יעו"ש נראה קצת מזה דס"ל כשיטת ש"ך, שוב ראיתי שהפר"מ בפתיחה להלכות תערובות הביא תשובת הרשב"א ותמה שם עליו במה שהשיב להשואל דבין שאכל את הגדולה ובין שאכל את הקטנה חייב אשם תלוי דהא אם הקטנה של איסור נתבטלה ברוב יעו"ש, ולענ"ד אין זה קושיא כלל דהרשב"א לשיטתו דס"ל דאיסור שנתבטל ברוב אין האיסור חוזר להיות היתר כמ"ש (בסימן ק"ט) ולכך שפיר קאמר.

ונ"ל דבזה פליג השואל שם עם הרשב"א, דהשואל ס"ל כשיטות הרא"ש דאיסור נהפך להיתר. אך זה לא ס"ל דבהיפוך היתר חוזר לאיסור או ס"ל כמ"ד דבעינן אתחזק איסורא וכמ"ש דיש כאן ספק אם האיסור חוזר להיתר או להיפוך, וא"כ הוה כחתיכה אחת שיש בה ספק אם היא איסור או היתר והרשב"א ס"ל כשיטתו דאין המתבטל חוזר להיות כמבטל, וא"כ א"ש דחייב אשם תלוי, ויותר נראה דהרשב"א לא כתב כן כי אם לדברי השואל דמשמע דס"ל דחתיכה חד בחד בטילה אם הקטנה של איסור, אבל הוא עצמו ס"ל דבעינן שיהי' הרוב במנין וכדכ' במסקנתו שם דלא משכחת לה אלא בשלשה חתיכות, וא"כ לפ"ז בנד"ד בשנים האחרוני' אפי' אחד גדול ואחד קטן נראה דאסורים ולכן לא חילקו הפוסקים בזה.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה