אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן מא

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן מא

סימן מ

דין אם פירש אחד מן התערובות ונפל לאחד מן החנויות אם תולין במקום שיש ספק איסור נפל שמה.

ויש לחקור ג"כ לפמ"ש בסימנים הקודמים אם הי' כאן ששה חנויות שנים מהם מוחזקים בכשירות ודאי שאין שם איסור כלל וארבעה מהם בספק כגון ששחטו ארבעה בהמות ב' החנויות ונמצא מהם ב' טריפות ואין יודעים באיזה מהם דהדין הוא דכל הד' חנויות אסורים ואח"כ נפרש חתיכה אחת של איסור חתיכה הראוי' להתכבד ממקום א' שהי' רוב כשירות דאסורה החתיכה מדרבנן כגון שנפרש לפנינו וכדומה אם תולין לומר שנפלה לתוך אחד מהד' חנויות האסורות מספק כגון שיש לנו עתה ספק להיכן נפלה על כל הששה חנויות וכיון שהד' חנויות אסורות מספק מכבר אפשר לומר דתולין לתוך של איסור נפלה או אפשר דכיון דאין איסורם אלא מספק אין תולין ולכאורה יש לדמות זה להא דקיי"ל דאין תולין כתם בכתם ופי' בש"ס משום דלאו מגופה קא חזי' ועיין בתה"א (שער הכתמים בית שביעי) שכתב וז"ל השאילה חלוקה לבעלת הכתם כו' אין הראשונה תולה בה לפי שבעלת הכתם זה אינה יודעת בבירור שממנה הי' כו' יעו"ש וא"כ ה"ה הכא אין ידוע בבירור באיזהו חנות הי' הטריפה רק שהם נאסרו מספק לכך אין לתלות בהם.

שוב ראיתי שלמ"ד תערובות חנויות לא מקרי קבוע דאורייתא בלא"ה מותר כאן דדמיא ממ"ש לב' תערובות דהתערובות הב' מותר מטעם ספק ספיקא שמא לא נפל האיסור לשם וא"ת שנפל שם דילמא זה שאני אוכל לא זהו האיסור וא"כ י"ל ג"כ כאן דהחנויות כולם דמיין ג"כ לתערובות וא"כ הוי דומיא דב' תערובות דיש גם כן ספק ספיקא בכל חנות שמא לא נפל האיסור שם כלל דנשאר האיסור בקביעות במקום התערובות ראשון ואת"ל שנפל לכאן דילמא זה החנות שאני לוקח משם לא זהו שנפל שם האיסור ואף דהחנויות אין עתידים להתערב מכל מקום מותרים כיון דיש בכל אחד ספק ספיקא ולפ"ז י"ל דאף אם נאמר דתערובות חנויות מקרי קבוע דאורייתא ג"כ מותר כיון דספק ראשון יצא מידי איסור תורה שהרי מדין תורה בטל ברוב ומותרת לגמרי א"כ יש כאן ספק ספיקא גמור בכל חנות ולא דמיא לאיסור דרבנן כגון אם פירש א' מן התערובות הראשון לב' חד בחד משום דשם הוא בגופו של איסור חד בחד כשי"ת בשער הספיקות משא"כ כאן שרוב חנויות הם כשירים אך אם פירש הרוב כגון שהי' במ"א ששה בהמות א' אסורה וחמשה כשירות ופירשו ארבעה מהם ונפלו לחנות אחד מהם ואין יודעים להיכן דבכה"ג היו אסורים דדמיא להא דמאה טבעות דפירשו ארבעים למ"א וששים למ"א דאם נפלו הששים לתערובות דאסורים בזה היה נראה לומר דתולין דנפל לתוך של ספק אבל לפמ"ש מדין הכתם נראה דאין תולין.

עוד נלע"ד דאם הי' כאן ב' ציבורין אחד יש בו עשרה חתיכות כולם כשירות וא' הי' בו ספק תערובות של איסור כגון שנפרש לשם חתיכה אחד מתערובות הראשון למאן דס"ל דדי בב' תערובות דעכ"פ אסור לאכול התערובות הב' כולו כא' אם נאמר דתולין הקלקלה במקולקל כגון שעכשיו פירש עוד חתיכה אחת מתערובות דאם נתלה שנפל למקום שנפל האיסור הראשון אתה מקלקלה אותה ביותר שבתחלה היתה מותרת לאכול א' א' ואסורה לאכול כולה בב"א וגם עתה תתלה בה יהי' הדין כן משא"כ אם תתלה שנפלה למקום שאין בה שום תערובות א"כ תקלקל אותה שתהי' אסורה לאכול בב"א כמ"ש.

שוב ראיתי שבנידון זה בלא"ה מותר דאפי' אם גם תערובות הב' הי' כולו היתר מותר לאכול כל תערובות בב"א כיון דיש ספק לאיזו תערובות וא"כ א"א לומר דמתהני בחדא ספיקא ולא גרע מאם נחלק תערובות הב' לשנים דמותר לאכול כל מחצית בב"א דיש בזה ס"ס גמור וכשי"ת בסימנים שיבואו בס"ד אך אם הי' כאן ציבור אחד כולם כשירות וחתיכה אח' מיוחדת בפ"ע במ"א בחנות אחרת של היתר דאם נאמר שנפל שם למקום שיש חתיכה אחת יאסרו מטעם תערובות חד בחד משא"כ אם נאמר דנפל למקום שכולו היתר והי' רוב נגד החתיכה שנפל שם נראה דשפיר תולין דנפל למקום שיש רוב כיון דעכשיו היא מותרת לאכול א' א' דמיא לקדירה אחת שיש בה ששים ואף שיכול לבוא לידי קלקול אח"כ שאם יפול עוד איסור בקדירה זאת מאותו המין ויהי' ס' נגד האיסור ואם תאמר שהחתיכה הראשונה נפל שם א"כ יש כאן ב' חתיכות ואין ששים נגד שניהם אע"כ כיון דעכשיו באותה נפילה אין אתה מקלקל שפיר תלינן בה וה"ה בנד"ד דודאי אין זה קלקול מה דאין יכול לאוכלו בב"א דבלא"ה אינו דרך לאכול כל התערובות בבת אחת כנלע"ד.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה