בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן ל
דין אם יש כאן ב' מיני קביעות בא' יש רוב ובא' מיעוט ונולד ביניהם ספק איסור.
בפר"מ הביא מעשה בשלשה קצבים ששחטו חמשה בהמות אחד שחט שלשה בהמות בביתו ושנים כל אחד אחד אחד ומשם נשאו לחנויות ולקח אחד מהם בכל החנויות כל הריאות של כל החמשה בהמות ומצא בריאה אח' ספק טריפות. והאריך שם וכתב דאותו של שלשה בהמות מותר ממנ"פ אם הוא משל ב' הקצבים הרי שלו מותר ואם משלו א"כ נתערב בו א' בב' ומותר מן התורה ודינו כנזכר בסעיף ב' ג' שכל מה שלקח קודם שנודע הספק מותר יעו"ש מבואר מדבריו שמכאן ואילך של הא' בעל שלשה בהמות הם אוסרים מדינא אפילו חתיכות שאינן ראוים להתכבד מגזירה שמא יקח אותם הראויות להתכבד שאין הכל בקיאים כדין הנזכר בסעיף ה' שם.
אבל לענ"ד יש לעיין בדבריו שנראה דמותר אפילו אותם הראויות להתכבד שהרי יש כאן ס"ס שמא הוא אצל ב' הקצבים של אחד אחד ואת"ל בשל ג' בכל א' אמרינן שמא היא הכשירה וכולם מותרים שהרי כאן הוא ספק דאורייתא שע"י גלגול נעשה דרבנן ולא נודע הספק איסור עד אחר שנתערב ונעשה דרבנן דמותר בהפ"מ כמ"ש הפר"מ עצמו בכללי ס"ס בשם המחבר מנ"י ומכ"ש למ"ד דתערובות חנויות דרבנן א"כ אין כאן איסור תורה מעולם שתיכף שנודע הספק בא בתערובות חנויות ומכ"ש לפמ"ש בפתח השער בשם הגאון בעל חוות דעת שבכה"ג לא מקרי קבוע כלל לכל הדיעות דאין הספק נולד בחנויות אלא בחתיכות יעו"ש מ"ש.
ועוד נראה דאפילו למ"ד דמקרי תערובות חנויות וס"ל דתערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא מכל מקום כאן לא היה איסור תורה מעולם ותיכף שנולד הספק יש כאן ס"ס כמ"ש וא"כ אותם של האחד דשחט שלשה בהמות מותר הכל בין קודם שנודע הספק בין לאח"כ ואפילו חתיכות הראויות להתכבד כמ"ש ואותם של השני קצבים האחרים יש לעיין בזה דלכאורה י"ל בכל אח' איסורא ברובא איתי' היינו באותו ששחט ג' בהמות לפמ"ש למעלה בשם ספר בינת אדם דאזלינן בתר רוב בשר וא"כ שלהם מותר א"כ אותם שלקחו אצל הב' קצבים קודם שנודע הספק אמרינן דאיסורא ברובא איתי' וכל שנלקח קודם שנודע מותר אבל לפמ"ש באריכות דהעיקר הוא כדעת החוות דעת ולפמש"ל דכל שחנות א' מספקת בשר לכל בני העיר אזלינן בתר רוב חנויות א"כ אין כאן היתר.
שוב ראיתי שגם לדיעה זאת מותרים אותם שלקחו מקודם דכל אחד אומר הטריפה אינה בשלי אלא ברוב חנויות האחרים וא"כ כל אחד מן השלשה חנויות תולה האיסור בחבירו וכולם מותרים אך ליקח מכאן ואילך באותם הב' חנויות האחרים אם נאמר דמקרי תערובות חנויות וכפי מה שהבינו כל האחרונים הש"ך ודעימי' דנמצא ריאה טריפה וא"י באיזו מהם מקרי ג"כ תערובות חנויות ודאי דאסור ליקח מהשנים אחר שנודע הספק אך יש לעיין דלכאורה י"ל דמותר ליקח גם מהם דיש כאן ס"ס גמור א' שמא הוא אצלו בעל הג' בהמות וא"כ כולם מותרים מדין תורה דחד בתרי בטל ואף א"ת שהוא אצל השנים שמא הוא אצל חבירו וכאן ספק אחד מתיר יותר מחבירו דאם נתלה בשל בעל הג' בהמות כולם מותרים וכן כתב בפר"מ בזה לענין מה שלקחו קודם.
ולפע"ד מה שלקחו קודם אין כאן חשש כלל לפמש"ל (סי' י"ג) דהעיקר דאם לקח קודם שנודע התערובות אפילו בקבוע דאורייתא מותר יעו"ש, אך טעמו שייך במה שלוקח אח"כ אבל אם לקח אח"כ אחר שנודע התערובות מב' חנויות של אחד א' מכל אחד חתיכה אחת ונתערבו ב' החתיכות ביחד לפמ"ש בספק בינת אדם דאזלינן בתר רוב בשר היה נראה לומר דאין כאן איסור דאורייתא דתלינן דאיסורא בשל חנות א' הוא דשם יש ג' בהמות והוי רובא. אך לפמ"ש למעלה דהעיקר דאזלינן בתר רוב חנויות א"כ תלינן דאיסורא ברובא וא"כ הרי יש כאן איסור דאורייתא תערובות חד בחד וכגופו של איסור דמיא ואם נתערב אחד מהם באחרים אסור כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס וכשי"ת שם באריכות בס"ד.
אכן אם לקח אדם שלשה חתיכות אח' משל בעל השלשה בהמות וב' משל שנים האחרונים אם לקח מהם קודם שנודע הספק לפי מה שנתבאר דהיו מותרים אם לקח מאח' מהם י"ל כאן דכול' מותרים דבכל חתיכה יש כאן ס"ס שמא היא משל שלשה בהמות ושם כולם מותרים דנתבטל חד בתרי וא"ת שהיא משל ב' בהמות שמא אין שם האיסור כלל דשמא האיסור בשל בעל שלשה בהמות וכיון דבלא"ה יש כאן ב' חתיכות דמותרים בודאי רק א' יש בה ספק א"כ אף אם כולם היו חתיכות הראויות להתכבד א"כ מותר כיון דאם היתה בודאי משל בעל הג' היתה גם כן מותרת דמרובא פריש כל שפירש שלא בפנינו או שלקח קודם שנודע הספק דכמו שפירש שלא בפנינו דמי כמ"ש למעלה וא"כ יש כאן ספיקא דרבנן גמור שאפילו היה ידוע שיש כאן איסור היה בטל מדאורייתא וכאן יש ספק דשמא כולם מותרים וכמ"ש ואפילו לקח בידים אחר שנולד הספק מאותו שיש לנו שלשה בהמות נלע"ד גם כן דמותר אם הב' שלקח תחילה משל בעל הב' בהמות היו פירש שלא בפנינו או שלקח משם קודם שנולד הספק דהא כבר הותרו הב' חתיכות דאמרינן מרובא פירשו אפילו נאמר דתערובות חנויות מקרי קבוע, וא"כ אחר שנתערבו שם החתיכה שלקח מן הקבוע דשלשה בהמות ודאי דמותר דאפילו אם נאמר דהאיסור שם היה בודאי אם כן דמיא לב' תערובות דקיי"ל דתערובות הב' מותר וכאן בשל שלשה בהמות הוא תערובות ראשון ובשל ב' שנתערב שם הוי תערובות שני ואף דקיי"ל לפי דעת הרמב"ם והמחבר (סעיף חית) דפוסק לאיסור בב' תערובות מכל מקום נתבאר שם בדברי הש"ך דבספק איסור בב' תערובות מותר לכ"ע וא"כ כאן יש ספק שמא מן האיסור בשל ג'.
אמנם זה דוקא אם ב' החתיכות שלקח בתחילה משל ב' חנויות לא היו חתיכות הראויות להתכבד וא"כ יש כאן ספק איסור בב' תערובות דממנ"פ ליכא דהא אם האיסור הוא בשל ב' חנויות א"כ כבר בטלים הם מדינא, וכיון שיש כאן ספק אם היה בשל ג' הוי כמו ספק חתיכה הראויה להתכבד דתחילה בא בספק ולכן מותר בתערובות ומכ"ש למאן דמתיר בב' תערובות יש כאן ממנ"פ גמור דאם היה בשל ב' כבר נתבטל ואם בשל ג' הרי יש כאן ב' תערובות כמ"ש.
אבל אם היו כל השלשה חתיכות ראויות להתכבד אם כן ממנ"פ יש כאן איסור למאן דמחמיר בב' תערובות דאם האיסור היה בשל ב' החנויות א"כ יש כאן איסור ודאי דאין בטל אם היה ראויה להתכבד ואם היה בשל ג' א"כ הוי ב' תערובות ואסור לדידיה ונראה דאפילו למאן דמיקל בב' תערובות יש להחמיר כאן דדוקא אם בודאי היה ב' תערובות יש להקל משא"כ כאן דיש ספק לומר שמא האיסור הוא בשל ב' בהמות ואין כאן אלא תערובות אחת אין להקל.
ונ"ל לחלק בזה אם לקח תחילה משל אותו בעל ג' בהמות וא"כ חתיכה זאת שלקח יצאתה מידי איסור תורה בודאי דאף א"ת שם היה איסור כבר נתבטל חד בתרי ושוב אח"כ לקח משל ב' בהמות מכל אחד חתיכה אחת בזה אחר זה ותחילה עירב השני' עם הראשונה ואח"כ עירב גם השלישית עמהם והב' היו חתיכות שאינן ראויות להתכבד מותר דאין כאן ספק איסור תורה מעולם ויש כאן ספק דרבנן שמא האיסור בהשנים שאינן ראויות להתכבד וא"כ מותר כמ"ש למעלה (סימן כ"ה) אכן באם לקח תחילה בשל ב' חנויות מכל אחד חתיכה אח' ועירבו יחד לפמ"ש דאזלי' בתר רוב חנויות ולא בתר רוב בשר וא"כ אמרינן איסורא ברובא איתא בב' חתיכות שהם משל ב' חנויות ולא שייך לומר כאן וכי מגיסא אסורה אפילו נתקבצו רוב ביחד כמ"ש בפרק התערובות בהא דקאמר שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת כו' דש"ה דאין שם איסור דאורייתא וכל דפריש מרובא פריש משא"כ כאן דלקח בידי' למאן דס"ל תערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא וא"כ עדיין לא חל שם היתר ואדרבא על כל אחד היה שם איסור ספק תורה ולכך עתה שיש כאן ב' אמרינן איסורא ברובא הוא וא"כ הרי נתערב איסור דאורייתא חד בחד ונעשה ספק דאורייתא ואף שאח"כ שוב עירב עמהם חתיכ' שלישית ממה שלקח מבעל ג' בהמות ונעשה דרבנן אינו מועיל כל שנודע הספק תחילה.
אמנם למאן דס"ל תערובות חנויות הוי רק דרבנן ודמאורייתא אמרינן כל דפריש מרובא פריש הרי בעת שלקח הב' חתיכות הי' מותרים מן התורה ואסורים דרבנן ואח"כ כשעירב שם חתיכה שלישית ויש כאן רוב היתר ואחד ספק איסור ראויה להתכבד דשמא האיסור באותם שאינן ראויות להתכבד נראה דמותר מטעם שנתבאר למעלה דזה נקרא ספק חתיכה הראויה להתכבד כל שלא בא בתחילה בספק איסור תורה ולכן יש להקל לפע"ד לאותו מ"ד.