בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן כח
דין רוב חנויות של איסור ולקח רוב מהם בידים ואח"כ נתערב שם חתיכה אחת שפירשה מעצמה.
עוד נלע"ד אם היו כאן שלשה חנויות ב' מהם מוכרות איסור ואח' מהם של היתיר ולקח תחילה מן הקבוע מב' חנויות דמן התורה הם רק ספק איסור דכמחצה על מחצה דמי מן התורה אף לקולא ואח"כ פירש עוד חתיכה מן השלישית שלא בפנינו ולא נודע מאיזה חנות היתה הנפרשת שלא בפנינו ומאיזה היה הב' שלקח בידים וזה יודע דהיה משלשה חנויות דאין לומר דמקרי רק ספק איסור כיון דב' מהם הם רק ספק והג' בטילה בהם דלא מבעיא אם לא נודע הספק שלהם עד שנתערבו כל הג' ביחד דבכה"ג ודאי לכ"ע אמרינן חוזר וניער כיון שבשעת הידיעה יש כאן ב' חתיכות של איסור בודאי ונמצא הרוב של איסור אלא אפילו אם נודע הספק הראשון בתחילה דכבר נקרא עליהם שם ספק איסור לבד מכל מקום אח"כ אמרינן דחוזר וניער ואף להפוסקים דס"ל דאין אומרים חוזר וניער אפילו יבש ביבש ונתרבה האיסור במינו ה"ט דבתחילה נקרא עליהם שם היתיר ברור מן התורה וכמ"ש הש"ך (בסימן צ"ט) דהטעם דאף האיסור חוזר להיתר ואיסור מעלה את ההיתיר משא"כ בנידון דידן דגם בתחילה היה איסור מדאורייתא לכ"ע דהא אקבע שם איסורא ולכך אם נתרבה עליו עוד חתיכה אחת ונתערבו שניתוסף עוד ספק והוי רובא לאיסורא מקרי איסור ודאי לא ספק וא"כ לפ"ז נ"מ נמי בכל ענין שהיה כאן ב' חתיכות שכל אחד הוי ספק איסור כגון מספק טריפה וכדומה ונתערב בהם חתיכה אחת שאסורה בודאי לא אמרינן שתתבטל ברוב ויהיו כולם רק איסור ספק אלא אמרינן דהוי ס"ס לאיסורא דכל חתיכה אמרינן שמא הוא האיסור וא"ת מן הספק שמא הוא גם כן אסורה אף דכאן ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות מכל מקום להחמיר ודאי דאמרינן דהוי ס"ס לאיסורא כשי"ת בשער הספיקות.
ולפי זה נראה דאפילו ספק אצלו שמא נלקחו כל הג' חתיכות מחנות א' או מב' שהם בספק מכל מקום אין לדונ' בספק איסור לבד דמכל מקום יש בהם ס"ס לאיסורא שמא היא טריפה ושמא גם הספק היא טריפה ומכ"ש לפי אותם הפוסקים דהיתר בהיתר לא שייך בי' ביטול וכמו שהארכתי בזה בתשובה במ"א א"כ מכ"ש דאיסור באיסור י"ל דלא שייך בי' ביטול אף דקיי"ל דג' מיני איסורים מבטלין זה את זה היינו דוקא שכל א' הוא איסור אחר כגון פיגול ונותר וטמא דבהכי מיירי הש"ס בפרק התערובות משא"כ אם כולם שם איסור א' ואף דהב' אינם כי אם ספק איסור מ"מ למאן דסובר ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא שפיר מקרי איסור באיסור אמנם לדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא א"כ שם היתר נקרא עליהם כל זמן שלא פירשו מהם שום חתיכה אם כן היה שייך לומר דשפיר בטל החתיכה השלישית בהשנים ואף שבעת שנתפרשו הב' חתיכות מב' החנויות היה על כל אחד שם איסור דאורייתא דהא היה כאן חנות אח' אסורה בודאי ובלקח מן הקבוע הוי כמחצה על מחצה מכל מקום עכשיו שנתערבו כל השלשה חתיכות נתברר שיש כאן ב' חתיכות שהיו מב' חנויות שיש בהם ספק איסור והם מותרים מדאורייתא, וכעין מ"ש למעלה אם היה רוב כשירות ולקח מן הקבוע ושוב נתערבו דמותרים ולא אמרינן דנקרא עליהם מכבר שם איסור כמש"ל (סימן כ"ז).
שוב ראיתי דלפמ"ש בשיטה מקובצת הבאתיו כמ"פ דמה שהתירה התורה ברובא מידי ספיקא לא יצא א"כ בנידון דידן שבתחלה היה ספק איסור תורה ועכשיו נתרבה עליה עוד ספק שמא היא האסורה אף שהרוב הם להיתר מכל מקום לא הוי ספק השקול ונוטה לאיסור יותר מלהיתיר וממנ"פ אי אזלת בתר מעיקרא בעת שנלקחו מן הקבוע אז היה עליהם איסור מדאורייתא בדין קבוע ואי אזלת בתר השתא הרי נוטה יותר לאיסור מלהיתר.
אכן אם היה ב' חנויות בכל א' ספק איסור ובחנות השלישית היתיר ודאי ולקח תחילה מכל חנות ב' ואח"כ לקח ג"כ חתיכה שלישית ונתערבו כולם יחד בזה יש לדון ולהכשיר לכאורה דהא ב' חתיכות הראשונות לא היו אסורות רק מספק כיון דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וא"כ אם שוב נתערב השלישית דמותרות בודאי הרי יש כאן ס"ס להיתירא ומכ"ש לפמ"ש (לעיל סימן ג') דספק ספיקא מותר גם כן בקבוע דעל כל חתיכה שפירש הוי בה ספק ספיקא שמא היא כשירה ואת"ל טריפה שמא מחנות הכשירה ואף שעכשיו שנתערבו כל הג' חתיכות יש כאן רוב בספק איסור מכל מקום גם אי דיינת ליה כפי מה שהוא עתה יש כאן גם כן רובא להיתירא ואף לפ"ד הרב בהג"ה (סעיף טית) דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות אסור, ואפילו קבוע הדין כן כמ"ש בהג"ה (סעיף ד') מכל מקום כאן שאני דשם הטעם הספק הראשון כבר נאסר מדאורייתא, ושוב אין מועיל מה שניתוסף אח"כ ספק שני משא"כ כאן דספק הראשון היה בהיתיר דבעת שלקח ב' החתיכות הראשונות היה בכל אחד ס"ס כמ"ש והיה מותר מן התורה לכ"ע כיון שלא נתערבו החנויות דומייא דב' תרנגולות אחד ספק טריפה ואחת כשירה כמ"ש הפר"ח בכללי ס"ס יעו"ש והארכתי בזה גם כן למעלה (סימן ג').
אמנם לפ"ד הש"ך בכללי ס"ס שכתב דהיכא דספק אחד נוטה יותר לאיסור מלהיתיר לא מחשב ספק ספיקא אף דספק אח' שקול הוא אם כן יש לומר כיון דהשתא שנתערבו כל השלשה ביחד יש בהם רובא שאין בהם רק ספק אחד שהוא ספק השקול אין להתיר ומכ"ש אם פירשו כל החתיכות שלא בפנינו א"כ הרי תחילה היה כל א' רק ספק א' לבד כיון דאמרינן מרובא פריש א"כ עדיין לא היה עליהם שם היתיר א"כ אף דעכשיו יש ג' חתיכות ורובא נוטה להיתירא גם כן אין להתיר מטעמא דכתיבנא.