בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן יט
דין בלקח מן הקבוע ואח"כ נתערב ונעשה קבוע בחנויות.
יש להסתפק באם לקח אחד בשר במקולין וא"י מאיזו מקולין לקח והוליך הבשר למקום אחר לעיר אחרת ששם ג"כ היו ט' חנויות מוכרות בשר כשר והוא נתן הבשר שלקח מן המקולין בחנות עשירי וכל אחד ניכר במקומו ושוב לקח א' שם בשר ממקולין וא"י מאיזו מקולין לקח ונמצא שנעשה ספק ב' קבוע דחנויות מה דינו להרשב"א דלכאורה אפשר לומר להרשב"א שלא היקל כאן כי אם כשנתערב אח"כ בחתיכות אחרות דכיון דמן התורה אפילו איסור ודאי בטל ברוב וכאן בקבוע דחידוש הוא לא מחמרינן בי' או משום דעכ"פ ספק הוא ומקרי ספק ראשון בגופו ספק ב' בתערובות דמותר לדעתו כמ"ש בסי' י"ז, אבל כאן דגם בשני' יש כאן איסור תורה לא מקלינן כולי האי ודמייא לאיסור שנתערב בהיתר חד בחד ואח"כ לקח אחד מהשנים ונתערב עוד עם אחר חד בחד דכגופו של איסור מקרי או אפשר כיון דעכ"פ קבוע חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו ודמייא לב' תערובות שכתב הש"ך לקמן דבהפ"מ מתירין דיש כאן ס"ס גמור שמא אין כאן איסור כלל ואת"ל שהאיסור נתערב בקבוע השני מכל מקום שמא לא מחנות זאת לקח. אך כבר כתבנו בסי' י"ז ובסימן הקודם שסברא זאת שחילק הש"ך משום דקבוע חידוש הוא לא ברירא.
והנה בהך דינא דספק ראשון בגופו ספק ב' בתערובות הקשו ע"ז האחרונים מהא דאמרינן גבי אלמנת עיסה סוף פ"ק דכתובות דמתיר ר"י מטעם ס"ס והא התם הוי ספק ראשון בגופו ספק ב' ע"י תערובות, ולשיטת הש"ך שכתב דשאני ספק קבוע דחידוש הוא אין כאן קושיא כלל דשפיר י"ל דהך ספק חלל שנטמע היינו שפירוש ממקום שהיה שם חלל ודאי בקביעות ונתערב כאן במשפחה שהיא ודאי כשירה דבזה שפיר מותר אפילו לפי שיטת ר"י דאוסר ספק א' בגופו, ועיין בתשובות הרשב"א שהביא ג"כ קושיא זאת דאלמנת עיסה על שיטת ר"י וא"כ מוכח בבירור דהרשב"א לא ס"ל הך סברא שכתב הש"ך וא"כ י"ל דלא היתיר הרשב"א רק שספק ב' היה ע"י תערובות חתיכות לא בספק קבוע דחנויות (ועיין בא"ע בב"ש ובכרו"פ כאן שהביאו ג"כ הך קושיא מאלמנת עיסה על שיטת ר"י בשם הגאון מוה' העלמין ונעלם מהם דברי הרשב"א בתשובה סי' ת"א שהקשה שם קושיא זאת ודחה באמת מטעם זה שיטת ר"י מהלכה וכמ"ש).
אך לכאורה קשה על הרשב"א דדחה דברי ר"י מהלכה מכח קושיא זאת דהא בלא"ה לאותם הסוברים דקבוע לא הוי כי אם כשניכר האיסור במקומו, וכן הרשב"א כ"כ בכ"מ וכמש"ל, וא"כ הא שפיר י"ל שנתערב ספק היינו שבעיר א' היה חלל בתערובות ומשם פירש א' ובא לעיר אחרת ונתערב במשפחה כשירה דדמייא ממש לב' תערובות דמותר גם לשיטת ר"י, ואפשר לומר דאם נפרש דודאי חלל נתערב במשפחה אחת א"כ א"א שלא יהיו קצת בני אותה העיר ששם התערובות שלא יהיו מכירים בחלל שביניהם דאף דפ"ק דכתובות בסוגיא דאלמנת עיסה קאמר שם הש"ס דאין ישראל מכירין חללים שביניהם מ"מ רחוק שלא יהיה א' יודע מהם, וא"כ הוי קבוע דאורייתא לפמש"ל סימן א' באריכות דאף בניכר לאדם א' מקרי קבוע מדאורייתא וכיון דאמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי הו"ל ספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובות ושפיר מקשה על שיטת ר"י וא"כ מוכח דלא שייך הך סברא דקבוע חידוש הוא וא"כ בנד"ד דמייא לתערובות חד בחד ואח"כ נתערב אחד מהם ג"כ חד בחד דאסור כמ"ש.
ועיין בכרו"פ שהקשה על שיטת ר"ת דמתיר בספק א' בגופו ספק ב' בתערובות מהך דנזיר דאומר לשלוחו צא וקדש לי כו' דהא כאן יש ספק אם קידש כלל והרי מוכח דס"ל דספק א' בגופו ספק ב' בתערובות אסור, ולפי מאי דקיי"ל לדינא בלא נודע ספק ראשון עד אחר שנתערב דמותר א"כ בלא"ה קשה אפילו לדידן ומה שתירץ בכרו"פ בזה משום דאין הס"ס מתהפך דא"א את"ל שלא קידש לקרובת זו שמא לא קידש כלל יעו"ש, אין זה תירוץ מספיק דהא בכה"ג לא בעינן מתהפך דתחילה צריך לדון אם קידש כלל כמ"ש הש"ך (בכללי ס"ס סי' ט"ו) יעו"ש, אבל בלא"ה לא קשה משם לפי שיטת התוס' שם בנזיר דלאו מדינא אסור כי אם מקנסא וא"כ י"ל דגם ר"ת ס"ל הכי ועמ"ש למעלה בדין ס"ס בקבוע) וצריך עיון בכל זה לדינא.