בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · הקדמה
דלתי הבית
אנא אלקי מרום. יושב שחק. ושים נא למישור את העקוב. הכה נא תמים לעבדך יצחק לעבדך זה. הוא בן יעקב:
אמר המחבר
אחרי אשר באתי עד הלום והי' ה' עמדי בנה בניתי בית נאמן לי הנני עומד על פתח הבית קורא לכל עובר סורי אחי, סורי נא אלי מי האיש החפץ לחסות בצל קורתי הנני פותח דלתותיו וראו כל העם את חדריו. תאיו, מוצאיו ומובאיו, למען ידעו כל אשר בו והתהלכו בקרבו במישור.
ראה ראיתי הלכות ספק ספיקא וקבוע כי רבו פארותיהם לכל עבר, וענפיהם כסו הררי אל, מהם נתונים דוברות השטים על פני ידם התלמוד ונפוצים הם אנה ואנה דליותיה' פרושו' ע"פ בתי הפוסקים הגדולים, ואין איש מאסף אותם הביתה, והם מקצוע גדול בתורה, וחכמינו הראשונים לרוחב לבם ועומק בינתם לא שמו לב למו, גם יתר האנשים שבו אחור ולא התחזקו לבנות למו בית, וארא כי איש, ואומר אל לבי, הנה כליותי נבעו במו חדשות ועל פלגי מימיהם שתלתי כל עץ, קבץ נא את הנדחה ובנה לך בית וקרא שם בישראל וראו כל העם כי רבים הם ההלכות, פתוני רעיוני ואפת ואקח לי מועד לכל הדברים האלה לשוט בתהומות ים התלמוד י"י ולצלול במים ההם האדירים לאסוף פארימו וענפימו, ואף לאחוז בסנסני חכמינו, ואביא כולם אל המקום הזה ואבנה לי הבית, פה נקבצו כולמו, פה הנס, אחת מהם לא נעדר והקימותי את ביתי.
בית יצחק
זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור ודור, שמי נקרא עלי' הן אנכי תכנתי עמודי' סלה ביתי בית ועד יהא לכל ישראל, והשאירותי אחרי ברכה בו אתלונן בארצות החיים. וחכמינו ז"ל אמרו באבות העוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, ובהשקפ' הראשונ' יראו אלה הדברים סותרים את אמרם אל תהי' כעבדי' כו', בצוותם פה על תיקון האיך לכנוס לטרקלין הוא השכר, אבל אחרי העיון יראה כי מזימה נכמרת שמו בה והוא כי פרס לא נקרא רק מי שמקבל פרס מהמלך והולך עמו לביתו כאמרם ז"ל בעירובין פרק הדר באוכלי פרס שנו תראנו משם וכן העובד אלהיו על כוונת קבלת תענוג בעוה"ב להטיב לו ולקבל שכר כעבד מאדונו וכשכיר יקו פעלו. בזה בטח הטיבו באמרם, אל תהי' כעבדי' כו', כי מי הוא אשר יערב לבו לבקש שכר על עבודתו לאלהיו ואם צדקת וגו' וכתיב ולך ה' החסד וגו' ומה יתרון בכל עמלו וכאמרם ז"ל בכל אלה כי לא הטיב להבורא יתברך בכל זה, א"כ איפוא למה ישאול שכר, אבל העבד עובד אדוניו באהבה ושש לראות פני מלכו וזה יחשב לו לשכר בהתענגו על זיו והדר מלכו כאמרם שכר מצוה מצוה, רצונם לעשות עוד מצות המלך. זה כל פרי מגמתו, וככה עבוד' האדם אם כל חפצו יהא רק למען ראות פני המלך השם צבאות, ולשמוע דברי יקר מעתיק יומין זאת בלי ספק עבודה שלימה בתכלית השלימות כי כל מגמתו אך לבא אל בית המלך ולהתענג בכבודו, והוא אמרם התקן עצמך בפרוזדור כדי כו' לבא בטרקלין של השם צבאות.
וספרי זה ברצות ה' יהי לי לבית נאמן בעוה"ב והנה הכונותיו בפרוזדור הוא העוה"ז בימי חיי הבלי, וזה חלקי מכל עמלי אתה אלהי, ידעתי את כל התלאה אשר מצאתני ועמלי ויגיעתי בו, אנא, תהא ידך לעוזרני וידעו כל העם הזה כי בנה תבנה בית נאמן לעבדך ואבנה גם אנכי ממנו, יהא רעוא דלתאמרו הני מילי מעליותא משמי, ושפתותי בקבר ידובבו ביום בא יומי לפקוד רוחי אליך ואצלת לי ברכה.
ועם זה ראיתי לגלות אוזן כל דופק דלתותי וכל הבא אל הבית הזה ידע כל לא כוונתי בו להורו' הלכה, ולאמר קבלו דעתי חלילה לי חלילה, אבל כוונתי בו רק לעורר לב המעיין ולהביאו אל ביתי זה ואם חכם הוא ומבין מדעתו, ומוציא נפשו מוכשרת לישא וליתן הנה יחסה בצל קורתי והיה לו הבית הזה למחסה ולצל.
אם כנים דברי אלה והם כנים, כאשר העידו חכמי חרשים, הנה יבינו המשכילים כי צדקו כל אמרי פי אין בו נפתל ועיקש, ואם כן לא אחוש להמקנאים הדוברים עתק על כל מחברת ופועל חדשה, כי באמת האנשים האלה אין מעצור לרוחם, ומי ישא לכל תלונותיה', ומי ישיב' על כל הבליה' גם קנאת' גם שנאת' אני אסבול ולא אפן אל כולמו בשיטיבו נא דברי לחכם אחד, וכבר אמר הרמב"ם ז"ל ולא תאות לעשרת אלפים סכלים.