אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן נז

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן נז

סימן נו

דין ס"ס שכנגד רובא בדאורייתא או בדרבנן.

עוד חקר שם בפרמ"ג אם הי' ס"ס נגד הרוב מה דינו, והביא דברי התוס' דפ"ק דכתובות (דף ט' ע"א) ד"ה ספק תחתיו שהקשו במאי דתירוץ בש"ס ואבע"א באשת ישראל שקיבל אביה קידושין פחותה מבת שלש שנים למה לא נאמר העמידנה בחזקת צדקת ובאונס נבעלה ותירץ דרוב ברצון ואונס לא שכיחא, והקשו ע"ז א"כ בס"ס נמי נימא הכי ותירץ דרוב זה אינו רוב גמור ואינו נקרא רוב רק מדרבנן, ולכך בס"ס אזלינן בתרי' משא"כ בספק אחד, וא"כ מבואר דיש חילוק בין אם הס"ס נגד רוב דאורייתא או נגד רוב דרבנן, ולכאורה נראה לענ"ד דלא מוכח משם מידי דש"ה דיש ג"כ חזקה עם הס"ס, ובזה דחה הפרמ"ג עצמו שם דברי הכרו"פ דהוכיח משם דס"ס נגד חזקה מהני מהא דס"ס עדיף מרובא דרבנן וחזקה לא אלים מרובא הנ"ל, וע"ז כ' דאין ראי' דש"ה דס"ס עם החזקה אלים מרובא דרבנן.

ובאמת זה אינו דש"ה דע"י ספק אחד שמא באונס שמא ברצון הוי ספק השקול, ואוקמי' אחזקת היתר לבעלה מן התורה כמ"ש התוס' רק דהיא אסורה מדרבנן, ולכך כל שיש עוד ספק שמא אין תחתיו הוי ספיקא דרבנן, וא"כ ה"ה בס"ס נגד רובא דרבנן בלא חזקה כמו בס"ס דאורייתא וספק דרבנן ביחד דמותר ג"כ כמו"ש הש"ך בכללי ס"ס ונתבאר בסימנים הקודמים וראיתי בספר בית אפרים מה שהועתק בשם הגאון בעל מג"ש דהוכיח דס"ס מהני נגד רובא דרבנן מהא דפ"ק דמודה לר"י דס"ל ווסתות דרבנן בעלה מחשב' ימי ווסתה ובא עליה וקאמר שם דהוא מטעם ס"ס ספק ראתה ספק לא ראתה ואת"ל ראתה שמא טבלה דע"כ דמאן דס"ל ווסתות דרבנן ר"ל דהוא רוב מדרבנן, יעו"ש.

ואין דבריו מוכרחים דיש לומר דרבנן החמירו משום דהוי מיעוט המצוי כמו סירכות הריאה דהצריכו לבדוק אף על פי שיש שם רובא וחזקה דרוב בהמות כשירות הם וגם דנולדה כשירה למאן דס"ל חזקה שלא נתבררה הוי חזקה, ואעפ"כ החמירו בו חכמים, וכמו כן כאן ולכך ביש עוד ספק הקילו ולענ"ד תמוהים דברי הפרמ"ג דשם בכתובות ליכא חזקה כלל בהך ספיקא דספק תחתיו כמ"ש בתוס' שם ד"ה לא צריכא דהקשו נוקמי בחזקת שהיא כשירה לכהונה, ותירץ דאדרבא אית לן למימר השתא היא דנבעלה דבתולה נולדה ומשמע מדבריהם דהך חזקה עדיפא מותר, וא"כ כשיש כאן ס"ס נגד ספק תחתיו יש כאן חזקה דבתולה נולדה ועכשיו נבעלה ונגד ספק באונס הוי רוב רצון מדרבנן, רק דיש בזה חזקה. דכשירה לבעלה, באותה חזקה כבר נגרע כוחה ע"י חזקה דאיסורא כמ"ש, ודוחק לומר כיון דהך חזקה דבחזקת כשרות לבעלה מועלת לשני דברים, האחד לגבי סברא דאונס, ושנית לגבי הך סברא דאין תחתיו, ולהכי אף דנגרע כוחה לגבי תחתיו משום חזקה דאיסורא דבתולה נולדה דכנגדה מ"מ מהני נגד הך סברא דנאמר באונס הוי, ומ"מ נראה דנגד רוב דרבנן דיש להקל מטעם הנ"ל, כיון דהרוב אינו אלא נגד ספק אחד, אבל בספק השני הוא שקול. אף דליכא חזקה עם הס"ס, ודמיא למ"ש הש"ך בסימן ט"ז דס"ס בדאורייתא וחד ספיקא בדרבנן בדבר אחד מהני ע"ש וא"כ ה"ה בנד"ד ממש הכי הוא כיון דמאורייתא אין כאן רוב הרי יש כאן ס"ס ממש בדאורייתא ואף דמדרבנן רוב ספק זה לאיסורא וא"כ הוי כרוב נוטה לאיסור דרבנן מ"מ לא גרע מודאי דרבנן וכיון שיש כאן עוד ספק השקול כהך דספק תחתיו או אינו תחתיו א"כ הוי עכ"פ ספיקא דרבנן והיא פשוט מאוד לפענ"ד ומהתימא על הגאונים בעל מג"ש והפרמ"ג שפלפלו בזה והוא ממש הדין שכתב הש"ך שהוא מוכרח מש"ס ופוסקים ועדיף מיני' דשם הוי ודאי דרבנן וכאן הוי רק רובא דרבנן ובס"ס נגד רובא דאורייתא לפענ"ד ג"כ אין לפקפק בו דודאי אינו מועיל כיון דספק אחד נוטה יותר ורובא לאיסורא הרי הוא מפורש בפוסקים דהיכא דספק אחר נוטה לאיסורא יותר לא נחשב לספק כלל והיכא דאיכא חזקה בהדי' להתירא אפי' בספק אחד מכשירין מכ"ש כאן שיש עוד קצת ספק לצרף כמ"ש וכ"ז כשספק אחד הוא כנגד הרוב בזה יש לחלק בין דאורייתא לדרבנן כמ"ש אבל אם שתי הספיקות הם לנגד הרוב אם הי' באיסור דאורייתא בזה ודאי אפי' החזקה להיתר מסייע לכל אחד ג"כ ודחי דלא מהני דנגד כל ספק אחד שיש בו חזקה הרי יש בו רובא לאיסורא ורובא עדיף מחזקה דאורייתא וא"כ אין כאן ספק כלל והוה ודאי איסור דאורייתא ממש ואם הוא באיסור דרבנן הוי כודאי דרבנן כמ"ש אבל אם בכל אחד הרוב הוא רק מדרבנן יש לומר ג"כ כיון דרבנן עשאוהו כרוב כל ספק כמאן דליתי' דמי והוה ג"כ כודאי איסור דרבנן ולא דמיא למ"ש התוס' דשם ספק אחד הוא נגד רוב דרבנן ולא ספק הני כמ"ש כנלע"ד.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה