בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן י
דין ספק טריפה שנמלח עם בשר.
בתשו' שבות יעקב כתב במעשה שאירע בתרנגולת שנמלח עם בשר הרבה ונמצא ספק טריפה בתרנגולת והתיר הבשר מטעם ס"ס ספק שמא כשירה וספק ב' שמא הלכה כראבי"ה דבמליחה משערינן כדי קליפה ואף דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות מ"מ אנו דנין על הבשר הנמלח ובו הב' ספיקות באים כאחד ולכאורה דין זה דמיא לספק טריפה לענין הביצה שלדעת הפר"ח אסורה אם אינו ידוע אם נגמרה כמ"ש למעלה (סי' ח') מטעם שהספק בשני גופים שספק ראשון בתרנגולת וספק ב' בביצה וכן כאן ספק ראשון בתרנגולת אם טריפה או כשירה וספק ב' בבשר אם מליחה אוסר בו עד ששים.
אמנם לפי שהעליתי לעיל (שם) באריכות דכאן מודה הפר"ח כיון דתחיל' צריך אתה לדון אם יש איסור כלל והיינו שמא לא נתפשט בליעת האיסור יותר מכדי קליפה וא"כ אין כאן בליעה כלל ואת"ל שיש כאן בליעת התרנגולת שמא היא כשירה וא"כ לגבי הבשר שאנו דנין עליו יש בו ב' ספיקות גמורים ובאים כאחד ומקרי גוף אחד כמ"ש שם.
אכן לפמ"ש הש"ך בדין ב' תרנגולים א' כשירה ואחת ספק טריפה דכשלא נתערבה אסורה הביצה שאי אתה יכול לומר שמא התרנגולת כשירה מאחר שכבר נאסרה מספק אחד כיון שלא נתערבו וא"כ ה"ה בנד"ד מאחר שכבר נאסרה התרנגולת שוב אי אתה יכול לומר שמא כשירה היא וכן הקשה הפרמ"ג (אות ד') על השבות יעקב בזה ואף שכתבתי בסימן הקודם דבתרנגולת ספק טריפה חד בחד ולא נודע עד אחר שנתערב שפיר הוי ס"ס גמורה שא"א לומר שכבר אסרת התרנגולת מאחר שלא נודע ספק אחד עד שבא ספק שני ואף שדעת הפר"ח שם דמותר מ"מ בנד"ד לא שייך זה דהא התרנגולת ע"כ אסורה אף אם לא נודע הספק עד אחר שנמלחו עם בשר דהא היא עצמה לא נתערבה וכיון שהיא אסורה האיך תתיר פליטתו ודמיא ג"כ למ"ש (בסי' ו') בדין נדרה מזיתים וענבים והפר לה ע"י שליח כיון דתחילה צריך לדון אם חל הנדר כלל א"כ אתה מתחיל ביוצא ממנה שפיר הוי ס"ס בגוף אחד ביוצא ממנה וא"כ דמיא לב' תרנגולים שלא נתערבו דאינו מותר כי אם לדעת הפר"ח אבל לדעת הש"ך אסור.
ולפמ"ש בסימן הקודם בשם הגאון בעל חוות דעת לענין הביצים אם לא ראינו בעת שפירשה הביצה אז היא מותרת דלגבי הביצה באים ב' הספיקות ביחד א"כ ה"ה בנד"ד ג"כ כיון שלא ראינו פליטת התרנגולת בבשר יש להקל ג"כ דמקרי באים ב' הספיקות ביחד וקצת יש לדמות דין זה למ"ש הט"ז (בדיני קבוע ס"ק ה') דאין סברא לאסור חצי הבהמה ולהתיר חציה וא"כ כיון שאנו אוסרים התרנגולת א"כ אין סברא להתיר פליטתה אבל יש לדחות דכאן אין זה ודאי פליטת התרנגולת דשמא לא נתפשטה יותר מכדי קליפה כמ"ש עוד יש לצרף כאן דעת האומרי' טעם כעיקר דרבנן וקיל יותר מביצה שהיא האיסור עצמו אכן מה שחשב שם בתשו' שבו"י דעת ראבי"ה לספק להצטרף לס"ס צ"ע כיון דרוב פסקים ס"ל דמליחה בששים בדבר שמן א"כ לא מקרי ספק כלל דלאחרי רבים להטות וכן כ' בכנה"ג (סי' כ"ה) שאין לצרף סברת הראבי"ה לספק אכן הפרמ"ג (בש"ד ס"ק ל"ד) צידד להקל ועמ"ש שם בשם תשו' רמ"א ובמין במינו כגון בשר שנמלח עם בשר וניכר החתיכה שיש בה ספק יש לצדד להקל דאין כאן איסור תורה דמין במינו בטל ברוב מדאורייתא יש להקל בזה יותר.