אור ברסלב
בית יצחק חושן משפט מפתחות › סימן ג

בית יצחק חושן משפט· רבי יצחק יהודה שמלקיש

מפתחות · סימן ג

סימן ב

דרוש בר"ה כ"ד ע"ב בסוגיא דעד נעשה דין. (הערה. מה שפלפל מו"ח הגאון זצלה"ה. אם אמרו ב"ד מקודש בה"ש אם החודש מקודש. והביא דברי הש"ס בהוריות ד' בהביא קרבן ספק מבעוד יום ספק בלילה הרי זה כיפר. ותמה בזה הרי יש לו חזקת חיוב וספק אם נפטר ותירץ דמוקמינן היום על חזקתו. וכיון בזה לדברי תוספות הרא"ש בהוריות שכ' דפטור מלהביא קרבן אחר דמוקמינן היום בחזקתו. אכן מה שהביא בשם מהרש"א דמיירי שיש ס"ס שמא ביום ושמא בה"ש יום. דבר זה קשה להאמר דעיקר הספק על הזמן שקרב הקרבן אם הוא יום או לילה והוא כס"ס משם אחד ועוד גרוע ממנה כנראה. ובמהרש"א לא נזכר כלל מזה ולא כ' אלא בין יממא לבה"ש אפשר למטעי טפי' ועל הקו' שהביא מו"ח בדברי הרמב"ם פ"ב מקדוה"ח והוא ברלב"ח שם נראה לי לישב דז"ל הרמב"ם ראוהו ב"ד וכו' אם עדין לא יצא כוכב ליל שלשים ב"ד אומרים מקודש שעדיין יום הוא ואם ראוהו בליל ל' אחר שיצאו ב' כוכבים למחר מושיבין וכו' הנה הרמב"ם לא הזכיר בלשונו כוכב אחד רק כוכב ליל ל' ובשבת אמרינן כוכב אחד יום ב' ספק ג' לילה. א"כ באמת כוכב אחד עושה לילה אם נאמר דב' לילה, דה"א יום א"כ אינו כוכב ליל ל' ורק בדאיכא שניה אז הב' הוא כוכב ליל ל'. ואם נאמר ג' אז ב' עדין יום והג' הוא כוכב ליל ל'. ולאשר מסופק לן אי ב' לילה הוא והוא בה"ש. או ג' לילה מחמירין בב' ואמרינן דאין מקדשין בו. ושפיר כ' הרמב"ם דכל זמן שלא יצא כוכב ליל ל' מקדשין והוא הזמן שנראה כוכב אחד דאינו עדין כוכב ליל ל' ובשנים דמתחיל כבר הספק אם הב' הוא כוכב ליל ל' אין מקדשין בו ומה שהעיר עוד הרלב"ח בדברי הרמב"ם שנראה מדבריו שחולק בין אם העידו העדים והב"ד לא הספיקו לומר מקודש עד שחשכה הרי זה מעובר ומשמע דביה"ש יאמרו מקודש וכשראוהו ב"ד ביה"ש לא יקדשוהו עוד אלא ימתינו עד למחר ויושיבו ב' דיינין אצל אחד מהם וגו' ויקדשוהו הב' ואין סברא לחלק בין עדים לדייניה לענ"ד סברא טובה לחלק ביניהם דאמירת מקודש הוא גמ"ד כדברי הש"ס רק דמצינו קרא כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב והוקש חוק למשפט וע' קרבן ראשית מה שהעיר בזה. והלמוד הזה הוא מדברי קבלה ואינו אלא מדרבנן. וא"כ הא דאין גומרין את הקדוש בלילה הוא מדרבנן אבל מדאורייתא גומרין הקדוש בלילה ומש"ה בה"ש דהוא רק ספיקא גומרין לומר מקודש אבל כשראוהו ב"ד בה"ש. ולא תהא שמיעה גדולה מראיה והראיה הוא כקבלת העדות ומן הדין אינה בלילה וכשראו בה"ש דהוא ספק הוה כספיקא דאורייתא וע"כ ימתינו עד למחר ודברי הרמב"ם נכונים וברורים:

ובדברי הרמב"ם הנ"ל י"ל שכתב למחר מושיבין ב' דיינים אצל אחד מהם ויעידו הב' בפני הג' ויקדשוהו הג' דהרי היה לו לומר ויעברוה הג' שהרי אין מקדשין אלא החודש שנראה בזמנו כמבואר במשנה בר"ה וברמב"ם שם ה"ח. ונראה דכוונת דבריו דהמפרש הקשה על הא דאמרינן דאם לא הספיקו לומר מקודש עד שחשכה הרי זה מעובר. דהרי קיי"ל להרמב"ם דמקדשין למפרע א"כ יקדשו למחר את יום ל' עפ"י העדים שהעידו אתמול. ובמנ"ח מצות קדה"ח יישב קו' דכוונת המשנה דאין החודש מקודש עדיין ולמחר באמת יקדשוהו למפרע והמשכת הדבר נקרא מעובר ונ"מ אם יפסלו למחר העדים שהעידו תמול בגזלונתא או יכחישום לא הועילה עדותן והחודש מעובר ולא קדשו תמול ע"י העדים אף שנפסלו למפרע עדותן לענין קדוש החודש מועלת כדברי הרמב"ם פ"ב ה"ב לענין הזמה יעו"ש והדברים נכונים. אולם כ"ז בעדים שהעידו נ"מ לענין פסולי עדות אבל בדינים שעומדים כעת להעיד ע"כ כשרים הם דאל"כ איך יעידו לפני הב"ד ואם הם כשרים בע"כ יקדשו למפרע ומש"ה כ' הרמב"ם ויקדשהו למחר:

תוכן העניינים

בית יצחק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה