בית יצחק אורח חיים· רבי יצחק יהודה שמלקיש
הגהות ומפתחות · סימן קו
פלפול עצום בסוגי' דהילך אתרוג ע"מ שהחזירהו ובדין תנאי בדבר שא"א לקיים ע"י שליח. ובדין אפקעינהו רבנן לקידושין אם מקדש באיסור. וקו' בתוס' יבמות ט"ו ד"ה בני צרות ותי' נכון:
(הג"ה שאלני ב א הרב החריף מ' גדלי' נ"י ביבמות ק"כ בהא דס"ל לר"א באשה שאמרה מת בעלה הואיל והותרה היא ונשאת הותרה גם צרתה ומקשה ודילמא בגיטא אתיא ומשני דאינסוב לכהן. ועדיין קשה שמא שלח לה גט וביטל הגט שלא בפני השליח ואמרינין אפקעינהו לקדושין ומ"ה אינסבא לכהן ולפמ"ש בפנים דעכ"פ מדרבנן ודאי אסורה לכהן כדברי השטמ"ק ק לק"מ ושוב מצאתי הקו' והתי' בספר על"נ. אמנם י"ל דלב"ש דס"ל במשנה דגיטין פ"א דכתב לגרשה ונמלך פסלה לכהונה וכ"ש גירש על תנאי ולא נתקיים התנאי כמבואר במשנה שם וע' תשו' הרא"ש כלל מ"ה סי' נ"ד ולפ"ז ה"ה בקידש על תנאי וגירש ולא נתקיים תנאי קדושין הוי ריח הגט דמ"ש וכיון דר"א מתלמידי ב"ש. שפיר משני לשיטתי' דאפקעינהו רבנן לקדושין הוא משום שקידש על תנאי אם ירצו רבנן ולדידי' ודאי פסולה לכהונה ודוק. מיהו הדבר פשוט דגם לדידן פסולה לכהונה כדברי השטמ"ק):