בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן צז
ב"ה לבוב עת קץ לפ"ק:
להרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה המפורסם מ' יהושע
העשיל
וואלערשטיין נ"י ראבד"ק רישא יע"א:
יקרתו הגיעני ע"ד אשת המומר שהוא רוצה לגרש אשתו בכפר שהוא שם ואינו רוצה לנסוע לעיר ויש בזה מקום עיגון כדת מה לעשות:
א תשובה מה שעלה בדעתו לסדר ולכתוב הגט בכפר לא נהירא לי כי לא נודע איך לכתוב שם הכפר ושם הנהר והנה בדבר אם לכתוב מתא בכפר כי הב"י מביא בשם המרדכי ששם מתא יש לכתוב בין בכפרים קטנים בין בעירות גדולות ושוב מייתי דברי הרשב"ץ דכותבין מתא דמפקא מכפר ומפקא מכרך ומשמע דבכפר אין כותבין מתא וכת"ה מייתי הס' ד"ח להגאון מסאנץ בסוף הספר שער שינוי המקומות אות י' דאין לכתוב מתא בכפר. ולפע"ד הדבר תליא במחלוקת דלפי המבואר בירושלמי פ' חלק ה"ו הוא פלוגתא בין ר"מ לר"י דלר"מ יותר מעשרה אנשים מיקרי עיר ולר"י פחות ממאה מיקרי כפר ורמב"ם פוסק פ"ד מעכו"ם ה"ב כר"י ובסנהדרין ט"ו ע"ב פליגי בזה ר' יאשי' ור' יונתן וכ' תוס' שם ד"ה מעשרה דפליגי בקרא דעמוס עיי"ש א"כ לכאורה צריך מאה אמנם במשנה דעירובין נ"ט משמע דלת"ק בחמשים דיורין נקרא עיר ולר' יצחק אפי' בית אחד נקרא עיר אמנם אין הלכה כר' יצחק וע' בנובי"ת או"ח סי' נ"ב וע' בספרי חיו"ד ח"ר סי' צ"ג בש"ה ובהגהות ומפתחות שם ובמשנה דעירוכין ל"ב מבואר דג' חצירות של ב' בתים מיקרי עיר. ע"כ לענין אם לכתוב מתא דפירושו עיר אם יש מאה אנשים פשיטא שיש לכתוב מתא ואם יש חמשים דיורין ג"כ פשיטא ואם יש ג' הצורות של ב' בתים ג"כ יש לסמוך אלשון המשנה דמיקרי עיר וכותבין מתא כנלע"ד. ונכדי הרב החריף כ' אהרן לעווין נ"י הראה בתענית כ' דעיר מיקרי כפר דאמרינן שם עיר המוציאה חמש מאות ואלף רגלי כגון כפר עכו ולפמש"ל אין ראי' אמנם בלא זה לא ניחא לי לכתוב ולסדר בכפר כשלא נודע שם הכפר:
ב והנה בתשו' אחת אודות חולה בכפר כתבתי ב' דרכים הא' שיצוה החולה להסופר לכתוב גט ולעדים שיחתמו ויעשה שליח ליקח מיד הסופר לאחר חתימת העדים הגט ויתנו לאשה בשליחותו כמבואר בסעיף ס"א בש"ע. ומה שקשה ע"ז מתוס' נזיר י"ב דא"י לעשות שליח בדבר שלב"ל אף בדבר שבידו וכבר הרגיש בזה מוח"ז הגאון רע"א בתשו' סי' קמ"א בש"ה כבר ישוב זה בנתיבות סי' רמ"ג סק"ו עיי"ש ובאופן זה יתנו הגט ויסדרו בעיר ויכתבו הזמן מהכתיבה וחתימה ויתנו באותו יום ויכתבו העומדת במקום הכתיבה אך לענין מומר כיון דצריך לזכות לה הגט ל"ש תי' הנתיבות כמבואר בדברי' שם אך בזה אין קפידא מ"מ לא ניחא לפוסקים במומר לכתוב שלא בפני' וליתן שלא בפני' שמא יבטלו כמבואר בצ"צ החדש סי' קמ"ה אות ד' בשם שבי' אך הצ"צ כ' שיש תקנה לזה להניח המעות ביד השליש ולא יתנו לו עד שתקבל הגט וישביעו אותו בחלק עה"ב ויפסול כל עדים שיעידו:
ג והדרך הב' שהב"ד והסופר והעדים יהיו בכפר בבקר והמגרש יצוה לסופר לכתוב ולהעדים שיחתמו והסופר והעדים יסעו תיכף לעיר הסמוכה ויכתבו הזמן והמקום עמידת הסופר והעדים ואל יכתבו העומד ואם האשה שם יכתבו העומדת ואם אינה שם לא יכתבו ואולי יותר טוב שלא לכתוב העומדת ובעת כתיבת הגט אם יוכלו לשמור המומר מה טוב ואחר כתיבת הגט והחתימה יחזרו הסופר והעדים והאשה למקום שהבעל שם ויסדרו הגט מידו לידה והכל יהי' ביום אחד שלא יהי' מוקדם ובאופן זה ודאי לא יבטל הגט כיון שנותן מידו לידה וזה הדרך נכון יותר אם אפשר בכך. ובכל אופן יקנה הסופר הנייר והדיו והכלי כתיבה לבעל:
והנני ידידו