אור ברסלב

בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש

סימן צו

סימן צה

ב"ה פרעמישלא ישוב ירחמינו לפ"ק:

להרבנים החרופים המופלגים היראים מ' יודא ליב הכהן ומו"ה

צבי

יצחק נ"י יושבים על מדין ומו"ץ בק"ק דינוב:

ע"ד אשר שאלו באחד שעבר על חדר"ג ונשא ב' נשים והב"ד התאמצו שיגרש שתיהם וקבלה אשתו הראשונה גט ברצון והשני' אינה רוצית לקבל ג"פ. וגם בעלה אינו רוצה לגרשה רק לדור עמה ושאלו אם מחויבים לכוף אותם לזה:

הנה אם קיבלה הראשונה גט ברצון הדבר פשוט שא"צ לגרש השני' כמוכח מתשו' רש"ל ססי' י"ד וכן היא בכנה"ג סקט"ז. ודוקא אם הראשונה אינה רוצית לקבל ג"פ החיוב לגרש השני' ואף דאסור לדור עם השני' כל עוד שלא גירש הראשונה אולם כשגירש הראשונה חוזרת להיתרה. ולכאורה יש לחוש על הקדושין מהשני' ולדעת הכנה"ג סי' קי"ט דבגירושין בע"כ הואיל ועבר חרם אמרינן כל מילתא דאמר רחמנא ל"ת אעל"מ ול"מ הגירושין לדעת המרדכי דגם בחרם אמרינן כ"מ דרל"ת ה"ה בקדושין באיסור ל"מ הקידושין. אך כיון דילפינין בקדושין מאלמנה לכ"ג דאף לרבא תפסי קדושין ה"ה דכל היכא דעבר אלאו תפסי קידושין אף לרבא וגם המרדכי מודה בזה כמבואר בדברי' ריש פ' האומר בקדושין שכ' וא"ל דהרי השליח עבר על חר"ג דהרי חייבי לאוין ושניות וכמה עבירות תפסי קדושין וכונת דברי' כדכתיבנא וע' בנובי"ת ססי' קכ"ט. ומ"מ ליתר שאת יקדשה מחדש בלא ברכה שלא יהי' ברכה לבטלה. והגם דבתשו' שואל ומשיב להגאון מלבוב ז"ל סי' קכ"ג ח"א כ' דצריך דוקא לגרש שתיהם שם כתב לישב המנהג אבל אם שניהם אינם רוצים לגרש למה נכוף אותם. ועוד הרי גם שם כ' דאם ירצה יחזור וישאנה ולמה יגרש בחנם לגרום ברכה שא"צ ועוד דהרי ביבמות אמרינן כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו וכו' ואיך נימא שיגרש ויחזור וישאנה ולמה נאסר אותה בחנם, ע"כ לדינא אם אין רוצין בגירושין והראשונה קיבלה גט יוכלו להתיר להם לדור יחד. ומה שמדמה הרב הגאון בתשו' שם לנאבדה הריאה זה נכון קודם שגירש הראשונה אבל כשגירש הראשונה ברצון מעכשיו נסתלק האיסור מכל וכל:

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה