בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן צ
ב"ה פרעמישלא וזאת הברכה לפ"ק
להרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ' מתתיה
אויערבאך נ"י האבד"ק ביסק יע"א:
בדבר האברך שנתן גט לאשתו ובשעה שנתן אמר הרי את מותרת לכל אדם על מנת שתנשא לחרש שאינו מדבר וזרק הגט לידה ולא נח בידה אף רגע אחת כי הי' ידה קטפרס ונפל תיכף לארץ:
תשובה הנה הדין פשוט דהאשה צריכה גט אחר והמגרש אסור ג"כ לישא אשה אחרת מטעם שכ' כ"ת דכיון דהאשה אומרת שאינה רצונה לישא חרש לא תקיים התנאי ולא הוה הגט גט ואיך ישא ב' נשים ורובץ עלי' הח"ר וגם מטעם דהאשה לא קבלה הגט לידה וצריך לגרשה שנית לדידן דאין מגרשין ע"י רשות כמבואר ברמ"א סי' קל"ט סעיף ט"ו ע"כ גם הבעל אסור לישא אשה אחרת. והנה לא ביאר כת"ה אם מועיל לגרשה שנית בלי קדושין דהרי לדעת הרא"ש וטוש"ע סי' קמ"ג סט"ז בע"מ שלא תנשא לפלוני אין תקנה רק שיקדשנה מחדש ולכאורה ה"ה בע"מ שתינשא לחרש ל"מ עד שיקדשנה מחדש. אמנם בבית מאיר סי' קמ"ג בביאור על הב"ש ס"ק ל' כ' לחלק בין תנאי בשוא"ת דאז צריך לקדשה מחדש משא"כ בע"מ שתנשא לפלוני כיון דתיכף כשהאשה אומרת שאינו רוצית להנשא בטל הגט ויכול לגרשה מחדש גם להרא"ש עיי"ש ודברי בית מאיר נכונים אמנם גוף הקושי' מה שסותר דברי הש"ע דבע"מ שלא תנשאי הדין דאין תקנה עד שיקדשנה ויגרשנה ובע"מ שתנשאי לפלוני הדין דאם נתקדשה לאחר תצא ולא תחזור לו עד שיתן הבעל. גט בלא תנאי כמבואר ברמ"א סי' קמ"ג סעיף ט"ו הרי דמהני גט אחר בלא קדושין כבר הקשה במהרי"ט ח"א סי' מ"ט וסי' נ' ועיי"ש מה שתירץ ר' משה קושטאלץ ומה שדחה מהרי"ט החילוק שבין שב ואל תעשה לקום ועשה ועיין ג"כ בדברי אמת שמפלפל בזה. ובאבני מילואים האריך בישוב דברי הרא"ש ולפי דברי' ג"כ החילוק בין שוא"ת לקום ועשה נכון ומבואר. ועכ"פ בנ"ד דתנאי בקום ועשה ודאי יכול לגרש וע' במחנה אפרים ה' גירושין הורה להקל גם בתנאי בשוא"ת לבטל התנאי ולגרשה מחדש ומועיל מטעם ס"ס עיי"ש. ואין להאריך בפרט זה בנ"ד. ועכ"פ הדבר פשוט והבעל שניהם אסורים להנשא בלי גט אחר כשר בלי שום תנאי. והנה השגתי מכתב מהמגרש שרוצה לדון בד"ת בק' לבוב ועל כן התנצל אשר עשה שלא כדת להטיל תנאי בגט ואין בזה התנצלות כי לא כן יעשה בישראל אמנם אם יכולים למלאות רצונו לדון אצל ב"ד הסמוך לעירו או בק' לבוב מה טוב כי ההכרח לקבל גט אחר כשר ובדיני ממונות יקוב הדין ביניהם:
והנני ידידו