בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן סה
ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק. להרב הגדול המפורסם בנש"ק כש"ת מ' אברהם הורוויץ נ"י אבד"ק
שענדישאב יע"א:
בדבר שאלתו באחד שהי' באמעריקא כמה שנים והניח אשתו עגונה ועתה בא לביתו ופעלו אצלו שישלח גט לאשתו וכתב גט ונתן ע"י שליח ונסע בחזרה לשם. ועתה שואל אולי דינו כמומר הואיל ונשמע עליו שבאמעריקא חילל שבת אך בדעמביץ נהג קצת כשורה בעת שהי' עתה שמה. ובמומר דינו שיתן גט לשליח לקבלה ואח"כ יעשה שליח להולכה והוא עשה אך שליח להולכה ומסתפק אם מותר ליתן הגט לאשה שתנשא בו:
תשובה כבר ראה דברי גאוני בתראי והובא בפ"ת סי' קמ"א דאף במומר אם עשה שליח להולכה וא"א להשיג גט ע"י שליח לקבלה כשר במקום עיגון. מכ"ש נ"ד דלא נעשה מומר ומבואר בתשו' בנין ציון החדשות סי' כ"ג דרוב פושעי ישראל שבזמנינו יש להם דין אומר מותר והרבה המחללי שבת מתפללין תפלת שבת ומקדישין ומודין בשבת ומכ"מ מחללין. והמה כתינוק שנשבה לבין הנכרים אעפ"י שמחללין שבת מעשה אבותיהן בידיהן. ע"כ נמצאו מקילין ביין שנגעו בהם וע' בס' תוספת שבת סי' דאם רק מתבייש מהרב המפורסם לגדול העיר ל"ה דינו כמחלל שבת בפרהסי' והביא כן בשם ס' תורת חיים וע' ביעב"ץ ח"א סי' ל' דאפי' מומר ממש אינו בזה"ז מין גמור ורוב מומרים בזמנינו אינם אלא להשביע יצרן בעבירה וא"כ בנ"ד שהי' באמעריקא ומקיים מנהגן ל"ה דינו כמומר לענין זה דל"ה רק חשש ע"כ פשוט דמותר ליתן הגט לאשה לכתחלה:
ידידו