בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן סג
ב"ה פרעמישלא תרנ"א:
להרב המאוה"ג בנש"ק כש"ת מ' יוסף בנימין רייך נ"י האבד"ק העליטש יע"א:
ע"ד האשה מיכלה ונקראת בסגול וחותמת א"ע מעחלה כזה בע' וח' וה' בסופה ובלא י' בין ל' לה' ולא נודע אם נגזר שם זה משם מיכל בת שאול או משם מחלה או שם לעז ונסתפק איך לכתוב בגט:
א תשובה הנה אם לא נודע החתימה או שאינה חותמת כלל יש לכתוב בגט מעכליא ומה שחשש כת"ה איך יכתוב בעין שמא היא משם מיכל שכותבין ביו"ד אף שקורין בסגול כמו הירש יש לחלק בין שם איש שהוא מפורסם בספרים שנכתב ביוד אף שקורין בסגול כמ"ש בח"ס חאה"ע ח"ב סי' כ"ה משא"כ בשם אשה שאינה חותמת כל כך ואינה מפורסם יש לכתוב בע' כמ"ש בט"ג וכ"כ בס' אהלי שם ש"נ אות מ' סק"ז. ומ"ש לכתוב בה"א בסוף שמא בא משם מחלה ואף שבא משם מיכל שמא בכיון הוסיפו אות ה' שנקראת ע"ש זכר והוסיפו ה' הנה אם נקראת משם מיכל ודאי יש לכתוב בא' לבסוף כיון שאין בשם הקודש ה' כמ"ש בט"ג ש"נ אות ה' סקח"י בשם מרים שקורין מעסא ובאות ש' סק"ב בשם ראחציא ובס' אהלי שם כלל י' אות י"א הוכיח מהפוסקים דאין חילוק בין יש בשם הקודש ה' או לא מ"מ מסיק הוא דאין קפידא בזה וע' בט"ג ש"נ אות ש' סוף סק"ז דהיכא שכותבין י' שנרגש במבטא טוב יותר לכתוב א' כי רגילין העולם להקפיד שלא לכתוב יוד קא ע"כ בנ"ד אף אם בא משם מחלה יש לכתוב בסוף ביוד ואלף כמ"ש ט"ג אות הנ"ל. אולם כיון שהאשה חותמת בה"א לבסוף ע"כ אין לשנות מחתימתה אף שהיא חותמת בלא י' מ"מ לענין היוד הוה חתימה בטעות כיון שנרגש היוד אבל הה' דל"ה טעות אין לשנות מהחתימה ע"כ יש לכתוב בסוף ביוד קא כמ"ש בט"ג בש"נ אות ש' בשם שאחרציה:
ב אולם לענין הח' יש לעיין דאף אם היא נגזר משם מחלה בח' מ"מ יש לכתוב מעכלי' בכף כמ"ש הב"ש בשם רחל דאם ידוע שם העריסה רחל כותבין רחל המכונה רעכל בכף וכ"כ בט"ג ש"נ אות מ' סק"ג דאף אם שם העריסה מחלה כותבין מחלה המכונה מעכלה בכ' ודומה לשם יחיאל אוכל ע"כ בנ"ד דלא נודע שם העריסה ודאי כותבין בכ' דהרי כתב בתה"ד סי' רל"ב דמ"ה כותבין בכף שבמדינות ריינוס קורין ח' כמו ה' וע"כ אף במדינות שאין קורין כן יש לכתוב בכ' שגט צריך שיהי' נקרא בכל העולם ע"כ יש לכתוב בכ' אולם כיון שחותמת בח' אין לשנות מהחתימה דהרי כ' בט"ג ש"נ אות ר' סק"ב דעד כאן יש לחוש לדברי תה"ד שיהי' נקרא הגט בכל המדינות רק כשלא נדחה שם המובהק לדידן אבל לדחות שם המובהק לדידן כדי להפיס דעת המדינה א"צ (כוונתו ע"ד צחות הלשון דהרי תה"ד לא קאמר להפיס דעת רק שיהי' יוכל לקראו בכל המדינות אבל הכונה דאין להשגיח ע"ז שיהי' נקרא בכל המדינות) ולפ"ז ה"ה בנ"ד לשנות מהחתימה בשביל טעם התה"ד אין לחוש שיהי' נקרא בכל המדינות ויש לכתוב בח' כמו החתימה. אמנם י"ל להיפך דהרי באמת אין להשגיח על החתימה שי"ל שהיא בטעות ובפרט שאנו רואין שהיא בטעות לענין היוד. ורק שהנובי"ת סי' קכ"ד החמיר מאוד בשם טאלצי שלא לשנות מהחתימה אף בדיעבד וביאר שם הטעם שהרי הקורא קורא בדקדוק טאלצא והרואה שאשה זו חותמת טאלצי ביוד שהיא חירק יאמר שאין זו המגורשת א"כ זה דוקא שם אבל לענין הח' הרי במדינתינו קורין ח' וכ' בשוה ול"ש חשש הנוב"י. ע"כ יש לעשות כתה"ד ולכתוב בכף ולפ"ז השינוי שאינה חותמת ביוד בין ל' לה' היא גרע יותר דכיון שיש שינוי במבטא יש לחוש לדברי הנוב"י הנ"ל בשם טאלצי ע"כ במקום שיוכל לכתוב שני גיטין יכתוב ב' גיטין הראשון יכתוב מעכליא היינו בכ' ויו"ד ואלף לבסוף כמו שנראה מט"ג והגט שני יכתוב מעחלה היינו בח' וה' בסוף ובלא יוד בין ל' לה' ובע' אחר המ' דמתקריא מעכליה דכיון שכותבין החתימה לעיקר השם ע"כ צריך לכתוב כמו שנקראת בפי כל ביוד וה' בסופה דאין לשנות מהחתימה לשם שנקראת בפי כל לענין הה' ומה שמשנין מח' לכ' בדמתקרי לא איכפת לן כמו דמצינו בשם רחל שכותבין רחל בח' המכונה רעכיל בכ' וע' בדברי חיים בשער המקומות סוף אות פתח חריף שכ' בשם שיינדיל לכתוב ב' גיטין כשחותמת בשני יודין וכן הוא בתשו' דברי חיים ח"ב סי' קי"ז קי"ח והנני ידידו: