בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן נד
ב"ה לבוב תרנ"ו לפ"ק
להרב הגאון החריף ובקי המפורסם, מ' יהושע פאליק זאב נ"י האבד"ק
פאלטשאן.
ע"ד הגט שניתן לסדר שנקרא בפי כל שעי' משה ולתורה נקרא ישעי' משה וחתימתו יעשה משה איך יכתוב בגט ואם צריך שתי גיטין:
א תשובה הנה אם נקרא לתורה ישעי' משה בלא ו' נראה מלשון הפוסקים דא"צ רק גט א' דהרי אף בשם אלי' מבואר בב"ש דאם יש לו קבלה לכתוב חסר או הוא חותם א"ע כן או עולה לס"ת כן אזלינן אחרי' וא"צ רק גט אחד כ"ש בישעי' דאזלינן בתר שם שעולה לתורה היכא דאין הכרע מהחתימה דא"צ רק גט א' בשם ישעי' בלא ו' ודוקא היכי דעלי' הס"ת והחתימה סותרין זא"ז צריך ב' גיטין משא"כ בלא סתרי אהדדי. והנה מה שחותם עצמו יעשה משה אין לחוש כלל לחתימתו דטעות דמוכח ואף לדעת הטו"ז בשם יהודה אם חותם בא' לבסוף אזלינן בתר חתימתו דשם ליכא שנוי במבטא כמ"ש הב"ש שם ובטיב גיטין אות י' סקי"א ל"פ דשנוי במבטא הולכין יותר אחר חתימתו מ"מ בטעות כי האי להפך השם לגמרי ודאי אין חוששין לחתימתו ואף דבחותם יאודה בא' אחר הי' דעת הט"ג סקי"א הנ"ל לחוש להחתימה ולכתוב יהודה דמתקרי יאודה גם שם אהלי שם מסופק אם לכתוב יאודה דמתקרי יהודה או דסגי ביהודה לחוד ולא להשגיח בהחתימה ושם ל"ה שנוי ול"ה טעות כ"כ דשם יהודה בא מהודאה ככתוב הפעם אודה את ד' משא"כ בנ"ד דהוא טעות גמור. והנה כ"ז בנקרא לתורה בלא ו' בשם ישעי' אבל בלא נודע איך נקרא לתורה וחתימתו. נראה מלשון ט"ג אות י' סקכ"ג דצריך שני גיטין וכן נראה מתשו' ח"ס סי' כ"ה וכ"ש כשקורין לתורה בואו וחתימה בלא ו' דצריך ב' גיטין אך בגט ע"י שליח נראה דיש להקל בגט אחד בשם ישעי' בלא ו' דהרי בשבילי לקט והוא קונטרוס מהגאון בית אפרים הנדפס בסוף ס' אהלי שם כ' שם בסעיף י' דאם אביו נקרא לתורה אליהו ובפי כל אלי' אם הגט ניתן ע"י שליח סגי בגט אחד בשם אלי' וכ"ר בסם ישעי' דבודאי לא נקרא בשם ישעי' הנביא דנהרג דסגי בגט אחד. אך י"ל דלא הקיל רק בשם אביו ולא בשמו דעצמו הגם דמדברי הנוב"י משמע דגם בשם אביו צריך ב' גיטין דוקא בשליח לקבלה כהך דנוב"י דמתגרשת בקבלתו ואין לחוש לביטול שליחות הוצריך נוב"י ב' גיטין אבל בשליח להולכה דקשה יותר לעשות ב' שלוחים גם נוב"י מודה אבל בשם המגרש בעצמו באלי' י"ל דלא הקיל מ"מ בשם ישעי' ע"י שליח יש להקל בגט אחד בשם ישעי' וכ"כ בתשו' שם ארי' סי' נ"ו שבא לידי כעת בשאלה. וכת"ה האריך להוכיח דבשם ישעי' אין לכתוב רק גט אחד. הנה מה שהביא ראי' מתשו' רמ"א סי' פ"ט שלא כ' לכתוב ב' גיטין בשביל ישעי' אין ראי' דשם שהיו קורין לתורה אהרן סעדי' ובפי כל הי' נקרא ישעי' ל"ה ספק אם שמו ישעי' משא"כ בנקרא לתורה ישעיה ורק ספק אם קורין אותו ישעיהו. וכ"מ רוצה להכריע כדעת הרש"ל שהביא הב"ש דכותבין ישעי' בלא ו' ולא כסדר מהרי"ם שהביא הב"ש שהוצרך ב' גיטין. אמנם כיון שהב"ש הביא דברי הכ"מ באחרונה משמע דחשש לדבריו. ובתורת גיטין משמע להלכה דבאלי' גדליהו חזקיהו מתתיהו מספק יש לכתוב ב' גיטין לכתחלה בלא נודע ובישעיה ירמי' זכריה. יש לכתוב בלא ו' בסיומן אם לא שנדע שחותם או עולה לתורה בואו עיי"ש בביאורים ססי' קי"ט ומשמע דבלא נודע סגי בגט אחד. אמנם אנו נוהגין גם בלא נודע איך נקרא לתורה כיון שדרך החזנים לקרוא בוא"ו ע"כ כותבין ב' גיטין וכ"כ בתשו' מהר"ם שיק סי' ק"ל בשם ח"ס וכן יש לנהוג לכתחלה. ובדבר אם לכתוב דמתקרי שעי' משה הדבר פשוט כדברי כת"ה דא"צ לכתוב דבשלמא אם הי' עולה לתורה בב' שמות ובפי כל נקרא בשם אחד דצריך לכתוב דמתקרי ההכרח לכתוב כמו שנקרא שעי' כמ"ש הב"ש באו"ס משא"כ בנ"ד שנקרא לתורה שעי' משה ובפי כל שעי' משה הוה כנקרא שעי' לבד ובפי כל שעיה דא"צ לכתוב איך נקרא כיון שדרך העולם לבלוע היוד וה"ה כשהקריאה לתורה וקריאה בפי כל בב' שמות. ואף שכ' בדברי חיים להגאון מצאנז ז"ל ח"ב סי' קכ"ו שיש לכתוב דמתקרי שעי' דוקא שם שהי' נקרא לתורה ישעי' ארי' ובפי כל נקרא שעי' ליב ההכרח לכתוב בשני הגיטין דמתקרי שעי' ליב משא"כ בנקרא בפי כל כמו שנקרא לתורה ושוב ראיתי גם בס' בית שלמה סי' קט"ו שצוה לסדר בשם אבי האשה שהי' נקרא בפי כל שעי' והי' ספק בחתימתו ואיך נקרא לתורה אם בו' או בלא ו' לסדר גט אחד בשם ישעיה בלא ו' וגט אחד בשם ישעיהו בואו וא"צ לכתוב שם ישעי'. והנני ידידו