אור ברסלב

בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש

סימן נג

סימן נב

ב"ה פרעמישלא תרנ"ג

להרב החריף ובקי מ' שרגא פייביל וואלף נ"י דומ"ץ דק' סאנדץ

ע"ד הגט אשר סדרו בקהלתכם דהוה שם הבעל חנוך המכונה העניך בן בנימין צבי דמתקרי בנימין. וחתם עצמו הענעך בע' אחר הנון ואביו חתם א"ע בינימן ביוד אחר הב' ואחר המ' חסר י'. וכתבו בגט הענעך בע' אחר הנון ובשם בנימן לא כתבו יוד אחר הב' ואחר המ' כתבו חסר י'. ושם האשה מעריסה חוה סאשא ומעודה לא נקראת רק חוולי רק בהתנאים נקראת בב' שמות ואפשר גם בהכתובה רק שהב"ד כתבו לה ג' או ד' הזמנות בשם חוה סאשא והאשה השיבה להב"ד מכתב וחתמה א"ע חוה סשה בה' בסוף ובלא א' אחר הס'. וכתבו בגט שם חוה לבד. והנה הם מסופקים אם היו צריכין לכתוב שם חוולה ואם צריכה גט אחר הואיל דאפשר בכך:

א תשובה מ"ש הענעך בע' בשביל חתימתו לכאורה יפה כתבו דכיון דיש שנוי במבטא דהנעך בע' הוא בסגול ע"כ כותבין כפי חתימתו כמ"ש הב"ש באות ב' בשם באלי שכתב בשם גדלי' בא' או יהודא בא' לא משגיחין בחתימתו כיון דליכא שנוי במבטא דלא כהטו"ז משמע דבאיכא שנוי במבטא מודה הב"ש (וע' באות י' גבי יהודא פוסק בעצמו כהטו"ז דלא כמ"ש כאן) וכן משמע בנובי"ת גבי שם טאלצי אך זה בהענעך. אמנם בשם בינימן שחותם בי' אחר הב' דזה טעות בחתימה ויש לעיין אם י' הוה שנוי במבטא. אמנם הב"ש פוסק בכללים אות ח' גם בשם יהודא להשגיח על החתימה דכיון דלא רצה לכתוב שם שלום ע"כ חתם בא' וכן בשם גדלי' כיון דלא רצה לכתוב שם יוד הא לכן כתב בא' ונמצא שבכונה חתם א"ע אבל בנימין ביוד אחר הב' דאין שום כונה רק טעות בחתימה אין להשגיח על החתימה וע' בט"ג אות י' סק"ט דמייתי לסברא זו בשם גדליה אך בשם יהודה לא ניחא לי' סברא זו והנה נראה מט"ג דבכל ענין יש להשגיח על החתימה אך בשם יאודה בא' מביא באות י' סקי"א בשם ע"נ שמביא דברי מהרח"ש שאין להשגיח על החתימה ובט"ג מביא שכ' לדברי נראה עיקר והוא ט"ס דבע"נ מבואר ודברי מהרח"ש נראין עיקר ולכאו' שם בניימן בי' אחר הב' הוה כשם יאודה בא' אחר י' והנה בכללים סעיף י"ח סקט"ז פוסק הט"ג בשם יאודה לכתוב יאודה דמתקרי יהודה אך ביהודא בא' לבסוף אין לכתוב יהודא דמתקרי יהודה כיון שאין הפרש בין א' לה' במבטא ובשם בנימין יש הפרש בחיריק אך הרי כ' ב"ש בשם יהושע שחתם א"ע בא' אחר י' אין להשגיח על החתימ' כיון דליכא שנוי במבטא גם לא מצאנו שם יהושע בא' עיי"ש. ולפי"ז גם בשם בנימנין ביוד אחר הב' אין לחוש להחתימה והחילוק בין יאודה לבין יאושע לא נודע כמ"ש בדברי חיים אות ו' סק"ה וכאן דבשם יאודה חוששין להחתימה ה"ה ביאושע או בנימין:

ב והנה בשם הענעך בע' יש לכתוב ב' גיטין אך לא לכתוב העניך דמתקרי הענעך כמ"ש בס' דברי חיים בשער הנקודות בנקוד פתח בסופו בשם שינדל דכבר כתבתי בשם ט"ג דהיכי דאין ההפרש נרגש בין הקריאה לחתימה אין לכתוב דמתקרי רק בחד כותבין הענוך ובשני כותבין הענעך ובשם בנימין אין שייך כלל לכתוב דמתקרי רק בחד כותבין העניך ובשני כותבין הענעך ובשם בנימין אין לחוש כלל לכתוב החתימה ולכתוב י' בין ב' לנון דזה ודאי טעות בחתימה וכיון שלא נמצא שם זה ביוד והוא שם הקדש ואין לתלות בשום טעם שכתב כן רק נראה לעין שהוא טעות אין לחוש כלל רק מחמת שם הענעך לכתחלה יש לכתוב ב' גיטין כמ"ש בט"ג אות ז' סקי"ב בשם זעליג:

ג ובעיקר שאלה דידי' שכתבו שם חוה זה, אינו שם העריסה דשם העריסה הי' חוה סאשע ולא שם שהכל קורין דקוראין אותה חוולי. הנה לדעתי דאם שם הוה לא נשתקע ושם סאשע נשתקע השם חוה נשאר בשלמותו וכיון דאם שמה מעריסה חוה ונקראת חוולי א"צ לכתוב חוולה כמ"ש הב"ש בשם חנלה ה"ה בניתן שם העריסה חוה סאשע ונשתקע שם סאשע מ"מ שם חוה היא שם העריסה וקצת ראי' מתוספתא הובא באה"ע ס' ל"ח באומר ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף שמעון מקודשת ואס"ד דשם יוסף שמעון הוא שם אחד ויוסף הוא חצי השם א"כ אין שמו יוסף והוה רק כמו ע"מ ששמי ראובן ונמצא שמו ראו דבודאי אינה מקודשת וע"כ בשם יוסף שמעון הוה שני שמות ע"כ אף אם נשתקע שם אחד שם השני לא נשתקע וע' בפתחי תשובה אה"ע סי' קכ"ט סק"א שהביא ראי' זו לענין כזה והארכתי בתוספתא זאת בתשובה. והנה מה שנסתפק אם שם סאשא לא נשתקע הואיל וכתבו הב"ד ג' הזמנות בשם זה והאשה השיבה פ"א וחתמה חוה סאשע זה באמת הוה ספק ואף דהגאון מהרש"ק ז"ל פוסק באנשי שם סי' ב' דאם שנים או שלשה אנשים קורין בגט זה מ"מ היה נשתקע כבר חולק עלי והגאון בעל דברי חיים בהגהותיו על חדושי אנשי שם ע"ש ובתשו' לעיל סי' מ"ז פלפלתי ע"ד הרדב"ז ח"ר סי' תקל"א שכתב דאם כ' בגט שם שאין מכיר רק החזן והוא לא עלה לתורה רק פ"א ביובל פסול הבאתי דברי הב"י גבי חיים ביבאנטי שכ' דאם לא הי' קורין אותו כלל שם חיים וכו' משמע דאם מיעוטא דמיעוטא קורין לא מקרי נשתקע

ד

ולדינא נלענ"ד דאף דלהחזיק שם בעי ל' יום מ"מ שלא יהי' נשתקע סגי בפחות מזה כמ"ש בחדושי אנשי שם סי' פ"ה דלא כמבי"ט סי' נ"ב ח"ב וע' בהגהות ד"ח שם. כיון שכבר הי' לה שם זה ע"ד שכ' הר"ן בדרשות דנקל להחם מים שהיו חמין בתחלתן מלהחם מים קרים וכ"כ בב"י בריש סי' א' בח"מ גבי על ג' דברים העולם עומד עיי"ש ובענין אם אחד קורא שם אם מקרי נשתקע י"ל דתליא באבעי' בגמ' תמורה כ"ב אבודה ממנו ומרומה ואחד בסוף העולם מכיר בה מהו עיי"ש מ"מ יש לחלק דבשם שנשתקע ל"מ ידיעה דאף שלא נשתקע רק בקריאה מקרי נשתקע והנה לדינא בענין שאין קורין בשם זה רק איש אחד יש לחוש דלא מיקרי נשתקע וכ"כ בתשובת בית שלמה סי' ק"ב ובנ"ד יש ג"כ להסתפק. והנה אם היו כותבין חוולה, אף אם שם סאשע לא נשתקע מ"מ כיון שהכל קורין אותה בשם זה הגט כשר בשם זה לבד כמו בראובן שמעון והכל קורין שם אחד אף שעולה לתורה וחותם בשניהם כמבואר בט"ג בלקוטי שמות סעיף ב'. אמנם בנ"ד לא כתבו חוולה רק חוה וזה ל"ה חנוכה שהכל קורין ע"כ ושחשש אם שם סאשע לא נשתקע לגמרי ע"כ במקום שיש להשיג גט אחר יכתבו גט אחר ובשם הבעל יכתבו הענוך בו' ולא בעין אחר הנ' ושם בנימין יכתבו כמו בגט ראשון ולא יכתבו י' בין הב' לנ' שלא יסתרו ב' השמות בנימין והענוך בדבר חתימתן ובשמה יכתבו חוה סאשע דמתקרי חוולה כמ"ש אלעזר ליפא דמתקרי ליפא כנלע"ד. ואף שחתמה סשא בלא א' זה וודאי הוה טעות בהחתימה כמ"ש כת"ה ואין להשגיח ע"ז כמ"ש בפ"ת בשם הירש שחתם בלא י'. ולכאורה הי' עדיף לכתוב חוולה דמתקרי חוה סאשא כמ"ש בתשובת חסד לאברהם סי' ל"ז באשה אחת שקראה בב' שמות אך הואיל דיש לחוש לשם שנשתקע א"כ אם כותבין לעיקר השם שם שנשתקע ל"ה רק פסול דרבנן אבל אם יכתוב דמתקרי ע"ש שנשתקע זה הוא שקר ויש בו חשש פסול דאורייתא ע"כ יותר טוב לכתוב כדכתיבנא ואין לגבב חומרא חומרא דלדעתי הגט הראשון כשר מדינא ורק לצאת מידי ספק יכתוב גט אחר ולכתוב דאתקרי לא נהירא כמ"ש בלקוטי שמות סעיף ל' סקל"א. ולכאורה שם הענעך בע' אחר הנ' דומה לשם הערץ שחותם בע' שיש לכתוב כמו החתימה אך כיון שהענוך בא משם חנוך רק שהח' והה"א מתחלפין ע"כ עדיין יש לעיין. מ"ש כת"ה בשם יהושע שחותם ביוד אחר הש' מדברי ח"ס ח"ב סי' קי"ז שאין לחוש כלל להחתימה לא אדע החילוק שבין יהודא באלף לבסוף לבין יהושע ביוד ומה שמחלק ח"ס יש לעיין ואקצר:

והנני ידידו

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה