בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן נב
ב"ה פרעמישלא תרנ"ד לפ"ק. להרב הנ"ל (א)
ע"ד הג"פ שנכתב בגט טשיזיא דמתקרי ציזיא בייד אחר הז' וכ"ת כ' שקורין בעירו בזיין בלא יוד דאין מרגישין החיריק ע"כ לדעתו אין לכתוב ביוד. הנה גם בבית אפרים כת' דאם מרגישין היוד יש לכתוב בזיא. אמנם כבר כתבתי לו דכיון דקורין כמו z היינו z y יש לכתוב בזיא דאין כוונת הבית אפרים דוקא שמרגישין החיריק רק שמרגישין הז' בשנוי כמו זיא שאם קורין הז' בשנוי זיא יש לכתוב ביוד אלף ואם קורין זא אין לכתוב היוד וכן בליציא ריבציא שאם קורין בצדי לבד אין לכתוב ביוד אבל אם קורין קצת כמו טשא רק שקורין קצת כמו טצי כותבין ליציא כמבואר בט"ג ע"כ אם קורין במדינתכם כמו z y יש לכתוב ביוד. אמנם אף אם אין כותבין ביוד בעירכם כיון שבמקום הכתיבה והנתינה קורין Czizo ויש בעירנו כמה אנשים משם שקורין ציזיא וכן קרא אותה הבעל והאשה בעצמה אמרה שנקראת כן שפיר כשר הגט שנכתב טשיזיא דמתקרי' ציזיא דבמקום הכתיבה והנתינה קורין טשיזיא והמיעוט קורין ציזיא ואין לחוש שתבוא לביתה ושם קורין בזיין בלא יוד ויהי' לעז כדברי תשובות פנ"י דגם שם ידוע שבמדינתנו קורין z y וידעו שזו המתגרשת ודו"ק. אבל העיקר שגם במדינתכם קורין z y אם ידקדק היטב ע"כ נוכל להתיר האשה להנשא כנלפע"ד:
ב וע"ד השותפות שרוצה א' מהשותפים שהתעסק לנכות מהריוח עיסקא שלוה מאתים לצורך השותפות וכ"ת כ' שמבואר בט"ז סי' ק"ע ובחו"ד שם שאסור לקבל הרבית לא ביאר אם השותף לוה מישראל או מעכו"ם דאם לוה מישראל עצה"ע הוה כשותף שקיבל עוד שותף על חצי הריוח ונותן לו הריוח משותפות כמבואר סי' קע"ו וכן מבואר בט"ז סי' ק"ע דבלוה מישראל נותן לו ריוח והחו"ד שמחלק שם באם הודיע לשותף שלוה כיון שנכנס לאחריות ונעשה לוה אסור לנכות לו הרבית ובלא הודיע יכול לנכות הרבית הגם דסברתו צ"ע דאם הודיעו הוה שלוחו ובשותפות לדעת הרבה פוסקים יש שלד"ע וכ"ש בלוה מן הנכרי דל"ה ד"ע ומ"מ החו"ד בודאי קאי אלוה מן העכו"ם ולא בלוה מישראל על חצי ריוח. ע"כ אם הרויחו בשותפות יכול לנכות העיסקא אך שמחויב לישבע שלוה לצורך השותפות. אמנם אם לא הרויחו ורק השותף שלוה שילם עיסקא שלא רצה לישבע לא הרוחתי הוא מחלוקת הפוסקים ודעת בעל השיב משה סי' פ"ח שאין לנכות העיסקא ואני כתבתי בתשו' דלא כדבריו ומצאתי בשו"מ מהדורא ד' ח"ב סי' פ"ח שחולק על בעל השיב משה ואין להאריך בפרט זה:
וע"ד הדו"ד בשני השותפים שאחד הרויח קצת מהמכס אם צריך לחלוק עם חבירו הוא מחלוקת הפוסקים בסי' קע"ו וגם באחרונים בתועפות ראם ובס' יהושע בשותפים שהעלימו וכ"ת כ' בשם באר היטב סי' קכ"ח דאף שהבריח מכס א"צ לחלוק עם שותפו בודאי טעמו ג"כ כיון שהוא מחלוקת הפוסקים אין להוציא ממון. אך לפרקים משכחת עסק שכל העסק תלוי אך בענינים כאלה וז"ז אין העסק שוה כלום י"ל דאדעתא דהכי נכנסו לשותפות ול"ש סברת הטו"ז דאיסורא לא ניחא דליקני ע"כ יש לפשר בזה והנני מוכרח לקצר מרוב הטרדה:
והנני ידידו