אור ברסלב

בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש

סימן נ

סימן מט

להרב החו"ב בכל חדרי תורה כש"ת מ' משה קליינגוט נ"י דומ"צ דק'

צאנז יע"א:

ע"ד השאלה באשה שחותמת עצמה יענטא בע' בסוף איך לכתוב בגט:

א תשובה לכאורה נראה דאין לשנות מחתימתה ויש לכתוב בע' דהרי כ' בב"ש באות ב' בשם באלי דדוקא בליכא שנוי במבטא אין משגיחין בחתימתו וכותבין בא' אע"פ שחותם בלא א' אבל ביש שנוי במבטא משגיחין על חתימתו. וביענטע יש שנוי במבטא צריך להשגיח על החתימה וכ"כ הב"ש באות ז' בשם זעליג אפי' במקום שכותבין בג' והוא חותם בק' אין לשנות החתימה ואפי' בדיעבד פסול כיון שיש שנוי במבטא. וצ"ל דבשם דוד אף שחותם ביוד וכ' חסר כשר כמו שהביא בט"ג באות ד' ססי' ק"א בשם הג"פ דע"כ היוד ל"ה שנוי במבטא וכן הוא בב"ש שם. אך שי"ל דשם בהקריאה ליכא שנוי דאין מרגישין החיריק אף שחותם ביו"ד ולפ"ז י"ל דעד כאן לא כ' הב"ש דאם יש שנוי במבטא אין משנין מהחתימה דוקא כשקורין בשנוי כגון יהונתן יונתן. ואולי בזעליק ג"כ מרגישין השנוי אבל בחותמת יענטא בע' הרי אין קורין אותה בסגול ע"כ י"ל דאין להשגיח בחתימתה בשגם דכפי הנראה מדברי הב"ש אם כותבין בע' ל"ה העין תמיד כמו סגול דהרי פוסק בשם ס"מ בשם מערקיל דכותבין בע' אפי' אם קורין בפתח. ובט"ג אות מ' סקט"ו הקשה על הב"ש למה בשם מערקיל הב"ש אינו חולק על הס"מ ובשם נעכלא שכ' בס"מ אף שקורין בפתח כותבין בפ' חולק הב"ש. אמנם ע"כ צ"ל דסדר מהר"ם ס"ל דהרי בשם הירץ והירש אף שקורין בסגול כותבין ביוד הרי דהע' אינו דוקא בסגול דהרי בשם יעקב יעקיל קורין בפתח והב"ש חילק בין שמות אנשים דמצינו שמות שכותבין בע' וקורין בפתח בשם הקודש וכן כותבין בי' וקורין בסגול משא"כ בשמות נשים ע"כ י"ל דנהי דאנן אין פוסקין כס"מ כמ"ש הט"ג אבל עכ"פ העין בשם יענטע ל"ה שנוי במבטא דהרי בקריאה אין קורין בסגול ע"כ אין להשגיח על החתימה ונהי דלכתחלה יש להשגיח על החתימה אף באין שנוי במבטא מ"מ בנשים דאין רגילין לחתום כ"כ ויש לתלות בטעות החתימה כותבין לכתחלה באלף דיש לחוש אם יכתבו בע' הקורא יקרא בסגול וכיון שלהאשה זאת אין קורין בסגול יאמרו שאין זו האשה המתגרשת:

ב אולם הנובי"ת סי' קנ"ד בשם טאלצי כ' ממש להיפך שאם חותמת ביוד וכ' באלף אף שקורין אותה בלא חיריק פסול הגט וחושש להיפך אם יקרא טאלצא בקמץ והיא חותמת ביוד יאמרו שאין זו המתגרשת ודבריו צ"ע דהרי הקורא יקרא כמו שהעולם קורין אותה ולמה יאמרו שאין זו המתגרשת הכי גרע זה מכותבין חנוכה שהכל קורין אותה. ומצאתי בדברי חיים בשער הנקודות בנקודת צרי שתצה על הב"ש שכ' דאין לשנות בהחתימה והוא כ' כסברתו וסיים דברי הב"ש בצ"ע וצ"ע למה לא חלק על הנוב"י הנ"ל שהביא לעיל בסוף נקודת פתח חריף. אך בס' אהלי שם כלל ט' סקי"ג חולק על הנוב"י הנ"ל ושם מייתי למהרח"ש שם חותם א"ע יאשע באלף לא משגיחין בחתימתו אף שהקורא יקרא כמו שכתוב בו יהושע והוא חותם א"ע יאשע לית לן בה. הגם דמשם אין ראי' דמוכח שהחתימה בטעות משא"כ בשם חול מ"מ מוכח דלא חיישינן שהקריאה נשתנ' מהחתימה ויאמרו שאין זה המגרש ולפענ"ד הטעם כמש"ל דאדרבה כיון שקורין בהגט כמו שיקרא בפי כל לא גרע מחנוכה שהכל קורין מ"מ אף שדברי הנוב"י צ"ע מי יהין לכתחלה להורות נגדו בשגם כי בס' חדושי אנשי שם סי' י"ב חושש לדברי הנוב"י ופוסל בדיעבד בשם זעלקא שכתבו באלף והוא חותם ביוד. אשר ע"כ נ"ל לכתחלה לכתוב שני גיטין אחד באלף בסוף והב' בע' בסוף מ"מ בדיעבד אם כתבו גט א' באלף יש לסמוך על הסברא שכתבתי לעיל דהוה כחנוכה שהכל קורין גם קרוב יותר דהוא טעות בחתימה דאין הנשים מדקדקים והקריאה בפי כל עם שם העריסה הי' בלא סגול והנה מה שצויתי לכתוב אחד באלף והב' בע' או להיפך ולא צויתי לכתוב בגט השני יענטא דמתקריא יענטע כמ"ש הגאון מצאנז ז"ל בשער הנקודות סוף אות פתח חריף בשם שינדיל שחותמת בשני יודין שהוצרך ב' גיטין באחד שינדל בחד י' ובשני שיינדל דמתקריא שינדיל הא' בב' יודין והב' בא' יוד דגם בשם זה אין מנהגינו כך דממנ"פ אם יקרא בב' השמות בצירי כמו שאנו קורין אותה אין לכתוב דמתקרי ביניהם כמ"ש בט"ג בסוף הספר בכללים סקט"ז דאין לכתוב יהודא בא' דמתקרי יהודה בה' כיון שאין הפרש בקריאה ואם יקרא שיינדיל בפתח חריף דמתקרי שינדיל בצירי יאמרו שאין זו המתגרשת דלהמתגרשת אין קורין שיינדיל בפתח חריף ע"כ דברי הגאון מסאנץ צ"ע ואנו נוהגים בכה"ג לכתוב בגט אחד בב' יודין ובגט הב' ביוד א'. ובגט הנשלח מאמעריקא שהי' ע"י שליח כתבו עפ"י פקודתי שיינדיל בשני יודין כיון שחותמת עצמה כן תמיד ואין להאריך בפרט זה יותר וע' בכנה"ג שער השמות סעיף פ"א שכ' וז"ל ריבצא במקום שקורין אותה בחיריק כותבין בחד י' ובמקום שקורין בצירי כותבין רייבצא בשני יודין והובא בס' צמח צדק החדש סי' רי"ב ומזה נראה בעליל דצרי בשני יודין והוא ע"י שליח הלכה כדכתיבנא. ובעיקר הדבר אם יש חילוק בין אם נכתוב השם ביו"ד לבסוף או באלף כמו בטאלצי שהרחיב הדיבור בנוב"י העירני נכדי הבחור הרב החריף כ'

אהרן

לעווין יחי' מדברי הש"ס בר"ה י"ז ע"ב אילפא ואמר לה אילפא רמי ע"ש הרי דהשנוי מיו"ד לאלף מורה על שני בני אדם שונים והערה נכונה:

והנני ידידו

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה