בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן מו
ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק:
שנית להרב הנ"ל. (א) בדברי הגט פטורין שכתב כ"ת כמו ששיערתי במכתבי שהרב המסדר מנעוויארק לא ידע שבמקום הנתינה קורין פרימטשא בציא וכ"כ במכתבו שמטעם זה כ' פרימטשא בטשא לפי שבגאליציען קורין כן ולפ"ז בודאי הגט כשר בדיעבד כמ"ש במכתבי הראשון. והנה כ"ת הביא דברי התניא בתשו' הנספחים לחיו"ד דצ' וטש' קרובים במבטא גם הביא דברי הגאון מהרש"ק בח' אנשי שם ס"ג בשם יאציא שכ' יאטשא שהכשיר הגט. ראיתי בספר דברי חיים להגאון מסאנץ בשער התשובות שחלק עליו בדין זה וכ' שזה גרע מטפאתא שכ' נפאתא המבואר בש"ס. אמנם דבריו הקדושים תמוהים שהרי שם באותו מקום הביא שיש הפרש בין המדינות במבטא א"כ למה לא הביא דברי הרמ"א ססי' קכ"ט דבכה"ג כשר בדיעבד וגם הגאון מהרש"ק שם לא הביא דברי הרמ"א. והנה כת"ה כתב דגם במקום הנתינה כשיבואו נשים מגליל לבוב קורין פרימטשא הואיל ויודעין שבלבוב קורין כן גם כ' שהאשה עני' ואין בידה לנסוע למרחוק ע"כ אם הסכימו גדולים שיתן הגט ויש מקום עיגון בזה כי מאמעריקא קשה להשיג גט אחר גם אנכי אצטרף עמהם וביחוד מ"ש הגאון מצאנז דיאציא ויאטשא יש יותר שינוי מטפאתא נפאתא זה ליתא דצ' וטש' קרובים יותר במבטא כמ"ש בתניא הנ"ל ע"כ יש לסמוך אדברי רמ"א וכנסת יחזקאל. (ב) שוב ראיתי בט"ג שמות אנשים אות ז' סקכ"ג (והובא בתשו' לק' סטריא) דהא דכ' רמ"א ססי' קכ"ט דבדיעבד אם שינה כשר זה דוקא אם אין ידוע לשון המדינות שאין לשנות ממה שנמצא בקדמונים ט"ז כ' אם שינה כשר אבל אם לשון המדינה ידועה אז אם שינה פסול. ולפ"ז אין לתמוה על הגאון מהרש"ק ודברי חיים שלא הביאו דברי רמ"א. מ"מ מסדר שמות שהובא בט"ג שם נראה שהבין דברי רמ"א דלא כט"ג אך גם לפי' הט"ג הדין נכון. דבתשוב' ר"ח כהן, אה"ע סי' ס"ד בשם צינא הבין דברי רמ"א ג"כ כט"ג מ"מ כ' דבשם צענא וכתבו צינא ביוד כשר וק"ו מדברי רמ"א דהכשיר באינו ידוע לשון המדינות בדיעבד כ"ש בצינא כיון שידוע לשון המדינה שמה שקורין בסגל כותבין ביוד כמו הירש הערש כ"ש דכשר בדיעבד כיון שידוע לשון המדינה ולפ"ז בנ"ד אף שכתבו בטש"א כיון שידוע בק' קאסיב שאף שנכתב בטשא קורין בציא כלשון המדינה אין זה שנוי שאין כאן לעז כמו בצינא שיקראו צענא וכמו בהירש שיקראו הערש וידעו שזו המתגרשת ואין כאן לעז וכיון שהשורש משם פרימטשא הוא פרומט ידעו במקום הנתינה שזו היא שקורין בקהלתכם בציא ולא כתבו טש' רק משום שהשורש בט'. וכבר הבאתי בתשובתי הראשונה דברי הג"פ סי' קכ"ה ס"ק פ"ב שמכשיר בדבר שמפורסם שקורין כן במקום הכתיבה ע"כ במקום עיגון כמו בנ"ד הגט כשר. שוב ראיתי שהראי' מתשו' רח"כ יש לדחות אך מתשו' צמח צדק החדש סי' רל"ג שהכשיר בגט אידיא כמו במקום כתיבה ובמקום נתינה הי' קורין אידא והכשיר כיון דל"ה שנוי ממש גם כ' כמו במקום הכתיבה וה"ה בנ"ד כשר במקום עיגון: