בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן מב
ב"ה פרעמישלא קרנו תרו"ם לפ"ק
להרב המאוה"ג החריף ובקי כש"ת מ' יהושע העשיל
וואלערשטיין נ"י ראבד"ק רישא:
ע"ד הג"פ שנשלח מנעוויארק לק' ושם האשה אסתר חי' מעריסה ובהכתובה נכתב ג"כ כן וחתימתה לא נודע ועתה כמעט כל בני העיר קורין אותה אסתר לבד רק מקצת ב"א ומשפחתה קורין אותה עדיין בשני השמות יחד ונכתב בגט אסתר דמתקרי אסתר חי' וכבר ניתן הגט ועתה מערער א' על הגט הואיל ובט"ג ובבית אפרים צוה ליתן בכה"ג ב' גיטין:
א תשובה הנה לכתחלה לא טוב עשה שנכתב בגט אסתר דמתקריא אסתר חי' דאף שלא רצה לכתוב ב' גיטין ע"י שליח מחשש ברירה מ"מ כיון שאסתר חי' היא שם שניתן מעריסה ומיעוט קורין אותה כן וגם נכתב כן בכתובה היא עיקר השם וצריך לכתוב אסתר חי' דמתקרי' אסתר כמבואר בתשו' כרם שלמה הספרדי סי' נ"ג בשם עזיזה בשם מעריסה ומקצת קורין אותה כן ורובא קורין אותה צאצי וז"ל אבל בנ"ד דבעת הלידה קורין אותה עזיזה גם בכתובתה כתיב עזיזה ואיכא פורתא נמי דקורין אותה עזיזה בכה"ג דאיכא חותם תלתא לטיבותא יורה הרב [הוא המהרח"ש] דסגי בחד גיטא עזיזה דמתקרי צאצי עיי"ש. אך ביען שמיראי הוראה הוא מסיק דגם בכה"ג יכתוב ב' גיטין אחד עזיזה דמתקרי צאצי ואחד צאצי דמתקריא עזיזה והובא תשו' זו בכנסת יחזקאל ובבא"פ. ועכ"פ מזה מוכח דיש לעשות משם העריסה וממיעוט שקורין בני אדם עיקר השם. איברא דלפי שפי' בגט פשוט רסי' קכ"ט סוף סק"ב דברי רש"י בגיטין בההיא דהוה קרי לה מרים ופורתא שרה שכ' רש"י מיעוט בני עירם דהו"ל מיעוט בני העיר ופי' דרש"י מפרש דאשה זו בעיר לידתה ובמקום שנתגדלה שם הי' קורין אותה שרה ואח"כ הלכה עם בעלה לעיר אחרת ולסבה קלה החזיקה את שמה מרים ובני העיר שהלכה לשם רובא קרי לה מרים אך בני עירה של מקום לידתה הנמצאים עתה בעיר הגירושין והם מיעוטא דבני העיר קורין אותה שרה והו"א דשם הלידה היא העיקר לאפוקי זה אמרי נהרדעא דשם שנקראת מפי הרוב הוא העיקר והג"פ כ' דכל הני תירוצים שם הלכתא נינהו הרי דלא אזלינין אחר שם הלידה מ"מ לפמ"ש בכרם שלמה דאם גם שם הנכתב בכתובה כמו שם הלידה כ"ע ס"ל דשם לידה עיקר בזה אין ראי' מג"פ וגם לא ממהרי"ק. ע"כ בנ"ד הי' לנו לחוש לדברי הכרם שלמה וזה טעם ג"כ מ"ש בט"ג בלקוטי שמות אות ט"ו דיש ליתן בתחלה הגט שנכתב שאסי' טובא דמתקריא טובא ואח"כ טובא דמתקרי' שאסי' טובא ועוד יבואר מזה לקמן אי"ה:
ב ובעיקר הדין אם יש להתיר בגט א' ע"י שליח הואיל ואין שולחין ב' גיטין ע"י שליח אלא מדוחק לא מצאתי מבואר. אך בתשו' כנסת יחזקאל סי' ס"ד אחרי שהאריך שם בשם שמעריסה הי' נקרא חזקי' וכן הי' חותם ועלה לתורה ובפי כל הי' נקרא יחזקאל ואח"כ במדינה אחרת עלה לתורה בשם יחזקאל ונקרא בפי כל יחזקאל אך חותם חזקי' וכ' דצריכה ב' גיטין באחד להקדים שם חזקי' ובאחד להקדים שם יחזקאל. וכ' דע"י שליח יש להכשיר בגט אחד מחשש ביטול שליחות בב' גיטין אך שכ' לדחות הגט ל' יום ולקרא אותו לתורה בשם חזקי' ואז סגי בגט אחד חזקי' דמתקרי יחזקאל וע' טיב גיטין אות ח' שמות אנשים סק"ד שהאריך בדברי' וכ' דאם שלח גט ואח"כ כשבא גט ליד האשה שלח גט שני אין שום חשש ביטול שליחות. עיי"ש אך מדברי ג"פ וגם הנוב"י קמא סי' צ' יראה דיש למנוע מלגרש בב' גיטין ע"י שליח לא מטעם ביטול שליחות רק מטעם ברירה דבשלמא במגרש בעצמו אומרים לבעל שיכתוב גט אחר ויכוין לזה ואח"כ כשנתן גט אחד אומרים לו שיש חשש ושיתן גט ב' משא"כ ע"י שליח ע"כ צריכין להגיד לו קודם שיגיע הגט ליד האשה שלא ישא עד שיתן גט שני וכן צריכין להגיד לשליח שיגיד לה וכיון שאומרים לו קודם שיגיע הגט ליד האשה ולא נגמר הדבר עדיין שייך חשש ברירה. ע"כ נלפע"ד דבגט ע"י שליח יש לסמוך אפוסקים דשם העריסה עם מיעוט שקורין וכ"ש כשנכתוב בכתובה הוא עיקר השם ולכתוב שם העריסה לעיקר. וכיון דבדיעבד כשר בכל גוונא כמו שיבואר ע"כ ע"י שליח יש לעשות לכתחלה כן. והנה בתשו' חסד לאברהם לש"ב הגאון מבוטשאטש סי' ל"ז הורה לכתוב לכתחלה באשה ששמה מעריסה פרידא נעסיא והכל קורין אותה פרידא רק אשה אחת קראה בשני השמות וחתמה עצמה בשם אחד וצוה לכתוב פרידא דמתקריא פרידא נעסיא. והנה בדין זה נכון פסק כיון שחתמה עצמה בשם אחד כמ"ש גם בבית אפרים סי' פ"ו וגם כיון דאך אשה אחת קראה אותה בב' שמות הוה מיעוטא דמיעוטא ובודאי אין לעשות שם זה לעיקר. ואני הבאתי סמוכין לזה ממה שהביא גט פשוט בכללים שבסוף הספר בדין קים לי בשם מהרי"ק דאין לומר קים לי כפוסק אחד נגד כל חכמי ישראל עד שיהי' ב' פוסקים עכ"פ עי"ש:
ג אמנם מתשו' הנ"ל נראה שחילק בעיקר הדין על הט"ג והנה מש"ש זה לא שמענו מגדולי עולם בדורות שלפנינו שיעלה על לבם לומר דשם הלידה יכריע לקריאת בפי רוב העולם חס מלהזכיר. הנה לפנינו תשו' כרם שלמה סי' נ"ג וכנסת יחזקאל סי' ס"ד ומתשו' מהרי"ק סי' פ"ו מבואר בשם אליהו ונקרא בפי כל אלי כותבין אליהו דמתקרי אלי הרי דעושין שם העריסה לעיקר אף דאנן ס"ל בנקרא בפי כל ונשתקע שם העריסה אין כותבין כלל מ"מ בלא נשתקע ומיעוט קורין יש לחוש לדברי מהרי"ק. ומה שהקשה בחסד לאברהם מההוא דרובא מרים ופורתא שרה דממנ"פ אם הי' שם העריסה מרים למ"ל הטעם דרובא מרים ותיפוק לי' דשם העריסה עיקר ואי שם העריסה שרה אמאי אזלינן בתר רובא ומזה הוכיח דלא כט"ג. הנה כבר הקשה כן בגט פשוט סי' קכ"ט סק"ד על שיטת מהרי"ק ותי' דמ"ש בגמ' דאזלי' בתר רובא היינו דמתחלת לידת האיש והאשה הוקבעו להן ב' שמות דאיכא דקרי לה מרים ואיכא דקרי לה שרה בכה"ג אזלינן בתר רוב עיי"ש. איברא דשם בג"פ חולק על המהרי"ק עיי"ש מ"מ כיון דבמהרה"ש וכרם שלמה חוששין לדברי' וצוה בכרם שלמה לכתוב ב' גיטין במיעוט קורין בשם העריסה אין להקל ותשו' מהרה"ש אין לפני מכ"ש אם נאמר דשם אחד הוה קיצר השם ודאי צריך ב' גיטין כדברי הט"ג:
ד ואמנם בדיעבד שכבר ניתן הגט אף אם נימא דעיקר השם הוא שם העריסה מ"מ כשר בכתב שם טפל לעיקר כמ"ש הב"י והג"פ סקי"ג להקל מטעם ס"ס שמא הלכה כדברי המפורשים דהא דאמרינן בגמ' ולא שרה וכל שום דאית לה דוקא באינו מפרש השמות ואת"ל דהפי' בגמ' אף במפרש השמות שמא הכונה בגמ' לכתחלה צריך לכתוב ולא לעכובא. ומה שחשש בישי"ע רסי' קכ"ט להחמיר דל"מ ס"ס במקום דאתחזק איסורא כבר כתבו הפוסקים האחרונים דאף לדברי המחמירים ל"ה רק מדרבנן מחשש לעז שפיר מהני ס"ס וכ"כ בהדיא בג"פ סוף ס"ק הנ"ל אמנם בנידן כזה א"צ לזה דהרי יש ספק שמא שם שקורין הרוב היא עיקר השם ונמצא דיש ג' ספיקות ומהני אף במקום חזקת איסור ע"כ בדיעבד ודאי כשר ואף שיש להשיג גט אחר מ"מ אולי לא ירצה המגרש ליתן ואז יהי' חשש לעז על גט זה. וגם כבר כתבתי דע"י שליח אין לתת ב' גיטין ע"כ א"צ לכתוב שוב לנעוויארק שישלח גט אחר והאשה שנתגרשה תוכל להנשא בגט זה בלי שום פקפוק. וחלילה מעתה להוציא לעז ולהרהר אחר היתרא דאיתתא הנ"ל:
והנני ידידו