אור ברסלב

בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש

סימן מא

סימן מ

ב"ה פרעמישלא תרמ"ז לפ"ק:

ע"ד הגט הנשלח מסטריא לדראהביטש ונכתב בגט בשם בריינא דמתקריא בריינצא והאשה נקראת בק"ק דראהביטש בריינטשא באופן שנרגש ש' שבירה היינו ט' ש' אך האשה חותמת עצמה בשני יודין כזה בריינצי וכבר ניתן הגט ויש מקום עיגון כי הבעל לא יתרצ' ליתן גט אחר:

א תשובה הנה ידוע שיש מקומות שכותבין ש' שבירה בציא כי לא נרגש הש' במבטא כמו ליציא וכן כותבין בפאדאליע ובסביבות עד לבוב אך מלבוב ולהלאה ובכאן ובדראהביטץ מרגישין ש' שבירה וכותבין טש' א"כ לכאור' יש לסמוך ע"ד הרמ"א שכ' סוף סי' קכ"ט לענין פייביש שיש מקומות שמדברין בלשון רפה הולכין אחר לשון בני אדם במדינ' אמנם אם אין ידוע לשון המדינות אין לשנות ממה שנמצא בדברי הקדמונים מ"מ בדיעבד אם שינה באחד מאלו הדברים כשר ויש לפרש דהרמ"א קאי אף אם שינה מלשון המדינ' וכ' כמו שנמצא בדברי הקדמונים וכיון שנמצא בס' טיב גיטין שינציא רחציא בציא יש להכשיר אך בט"ג אות ז' שמות אנשים סקכ"ג כ' דהרמ"א לא קאי רק אסוף דברי' דאם אין ידוע לשון המדינות אין לשנות ממה שנמצא בקדמונים וע"ז קאי אם שינה ממה שנמצא בקדמונים כשר אבל אם לשון המדינה ידוע אם שינה פסול ובט"ג ס"ק הנ"ל כ' כיון דעכ"פ יש מקום לתלות בב' רפוי' ואין מצוי כלל מי שנקרא בב' דגושה כלל יש להכשיר דהרואה באמת יקרא הב' רפה שהרי אין לתלות באחר אבל אם מצוי שם אנשים שנקראים בב' דגושה יאמרו שזה המגרש ולא יתלו לומר שזה שינה מהמנהג א"כ בנ"ד שנקראים שמות כאלו בט"ש נמי יש לחוש שיאמרו שאין זו המגורשת. אך זה חששה רחוקה דכיון דנודע לכל שבמקום הכתובה כותבין בציא למה יאמרו שאין זו המתגרשת שהרי בגט כותבין מקום הכתובה ובמקום הכתובה נקראת כן. ודומה לשם זושטא ע' בט"ג שמות נשים אות ז' סק"ה שהביא בשם ע"נ וראנ"ח דהולכין אחר מבטא מקום הנתינה ומ"מ כ' דאם כתבו בגימל שכן מבטא מקום הכתיב' ושלחו לקנדיא שהמבטא בז' הגט כשר אע"ג דלדעת רוב הפוסקים כ' במקום כתיבה פסול היינו בשמות מחולקים כגון ראובן שמעון אבל בכה"ג שהוא שם אחד רק במבטא זג' היא משונה ואין בכ"ב אותיות שום אות בפרטות יורה על מבטא והברת שם זה והדבר מפורסם שיש מקומות כותבין בג' משום שהמבטא קרוב לג' ויש כותבין בז' שהמבטא קרוב לז' כל כה"ג לא מיקרי שינוי שהדבר מפורסם דמה שכותבין זושטא בז' במקום הנתינה כותבין במקום הכתיבה בג' ורפה וראי' ממ"ש המרדכי פ' המגרש בשם ריצב"א. והנה נ"ד דומה ממש לשם והנה בג"פ סי' קכ"ה האריך הרבה בדברי מהראנ"ח בענין כזה ועכ"פ כיון דבטיב גיטין פוסק כן יש להכשיר הגט:

ב והנה בתשו' מהר"א ששון סי' ל' כ' בשם וידה דמתקרי זוהי וכ' דמתקריא זויי דכשר כיון שאין הכנוי רק בשם דמתקריא ולא בעיקר שמה אין לטעות שהיא אשה אחרת. ולמהרא"ש גם בנ"ד יש להכשיר אך בט"ג שמות נשים אות ז' סק"ג בשם ע"נ שאין לסמוך ע"ז להכשיר אף בשעת הדחק עיי"ש אמנם כ"ז אם לא היתה חותמת כך משא"כ בנ"ד שחותמת בצ' אין כאן שום חשש כלל דעיקר שמה בריינא ומה שכתבו דמתקריא בריינציא. י"ל שקאי ע"ש שחותמת עצמה ואף שכ' הטו"ז בשם אלעזר דהחתימה אינה בכלל קריאה לכתוב ע"ז דמתקריא ע' בתשו' ח"ס ח"ב סי' כ' שכ' בכוונת הטו"ז שא"צ לכתוב דמתקרי אבל בדיעבד אם כתב כשר והוכיח דלשון דמתקרי קאי על כתב עיי"ש שהורה כן על לכתחלה וע"כ בנ"ד עכ"פ בדיעבד כשר. ומצאתי בט"ג בלקוטי שמות כללים סעיף י"ד גבי פנחס מיכל. ושם ס"ק ס"ו כ' הגאון שם של מקום הכתיבה והוא חותם בו יש לכתוב דמתקרי עיי"ש. והנה בס' חדושי אנשי שם להגאון מהרש"ק זצ"ל ס"ג האריך בדין שלפנינו וכפי הנראה שמכשיר אף אם לא חותמת בצ' אך הנראה שעיקר סמיכת הואיל והשינוי בשם אביו והגאון מסאנץ ז"ל בס' דברי חיים חולק על דבריו וכ' דהוה שינוי אך כ"ז באינה חותמת בצ' אבל בחותמת בצ' ועיקר שמה נכתוב בריינא ורק בשם השני יש שנוי וכיון שחותמת כך י"ל דמתקרי קאי על החתימה גם הוא יודה להכשיר בשגם דהח"ס כ' בסי' כ"ה סברא אחת דכל שם שחקוק וחרות על הלוחות ספרי ראשונים שוב אין בהם לע"ז ולא הרהור והוה שפיר מוכח מתוכו שזה הוא המגרש כיון שנתפרסם ע"י הספר כמו הירש הירץ שכותבין ביוד אף שנקרא בסגול ובימינו ס' ט"ג נתקבל מאוד ובו מבואר בשמות אלו בציא רחציא שיינציא ע"כ אין לחוש ללעז:

ג וע' בתשו' הגאון ר"ח כהן בסי' ס"ד בשם האשה צינא ונקראת בשם צענא וכל בני משפחתה נקראים צינא ושם זקנתה חי' צינא והכשיר הגט במקום עיגון וסמך על רמ"א ססי' קכ"ט במקום עיגון וכ' דהואיל ורגילין בני המדינה שקורין בעין וכותבין ביו"ד כמו הירש הירץ עיי"ש הגם שהשאלה שלפניו חמורה מאוד לדעתי מ"מ יש ללמוד בנידון שלפנינו שבהרבה מקומות כותבין בציא ואין מדקדקין כלל אם מרגישין ט"ש שיש להקל בדיעבד בפרט שחותמות כך ע"כ האשה הזאת מותרת להנשא לדעתי בלי חשש. והנה מה שנכתב בגט בריינא בשני יודין ולא בא' בס' חדושי אנשי שם להגאון מהרש"ק סי' קע"ט פוסל ולעומת זה הגאון מצאנץ חולק עליו בסוף הספר בשער התשובות ובתשו' דברי חיים ח"ב סי' קי"ט כ' דבמדינתינו יש לכתוב בשני יודין ולפעד"נ ג"כ נ' דהקריאה דומה לפתח חריף על משקל רייצא ע"כ יש להשגיח על החתימה ואם חותמין בשני יודין כותבין כן בגט וכן בבריינדיל וכ"כ בדברי חיים שער פתח חריף דכותבין בריינדיל בב' יודין ומ"מ באם חותמת בא' אין לשנות מחתימתה ובנ"ד שחותמת בב' יודין יש לכתוב כן לכתחלה ועכ"פ האשה מותרת להנשא ואין להוציא לעז ולהרהר אחר הגט וד' יצילני משגיאות:

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה