בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן לט
ב"ה פרעמישלא כברכ"ת לפ"ק. לש"ב ה"ה הרב הגאון החריף ובקי המפורסם מ' ארי' ליבש
הארוויץ נ"י אבד"ק
סטריא יע"א:
ע"ד הגט באשה ששמה מעריסה שרה קריינדיל וכן היא חתימתה ובפי כל נקראת קריינדיל ונכתב בגט שרה קריינדיל המכונה קריינדיל ונמצא מערערים שהי' לכתוב שם שנקראת בפי כל לעיקר ועוד שהי' לו לכתוב דמתקריא קריינדיל ואם כ' המכונה פסול כמ"ש בטיב גיטין בלקוטי שמות אות כ"ו גבי שרה גיציא:
א תשובה כבר ראה כת"ה כל הפוסקים המדברים בדין זה והאריך לפלפל כדת של תורה וע"כ אדבר בקצרה מ"ש בתחל' שם העריסה והחתימ' לעיקר השם יפה כ' דלא הי' אפשר לכתוב קריינדיל דמתקריא שרה קריינדיל כיון שלא נקראת כן רק שחותמת כן ועל חתימה אין לכתוב דמתקריא כמ"ש הטו"ז גבי אלעזר ואף דבתשו' ח"ס סי' כ' לא כתב כן אין הלכה כדברי' דבט"ג בלקוטי שמות אות ל"ד פוסק ג"כ בשם העריסה והחתימ' אל אהרן ובפי כל לא נקרא רק אלי' יש לכתוב אלי' אהרן דמתקרי אלי' ושם ס"ק ל"ה כ' ג"כ דשם העריסה וחתימה היא עיקר השם וע"ש העריסה בצירוף החתימה אין לכתוב דמתקרי ומה שהביא הח"ס ראי' מלשון יש אם למקרא אין ראי' דודאי לשון קרי' שייך על מה שקורין בספר ג"כ אבל בלשון דמתקרי נכלל ג"כ מה שקורין בע"פ ונמצא דאם נכתוב דמתקרי יסברו העולם הכונה שקורין אותו בשם זה ואם זה המגרש אין קורין בשם זה יאמרו שאין זה המגרש וע"כ יפה כ' בט"ג וכדת של תור' הורה כת"ה:
ב אמנם מ"ש המכונה והי' לו לכתוב דמתקריא הנה כת"ה האריך להוכיח דאין הלכה כגט פשוט ס"ק ס"ד שכ' ליישב דברי רמ"א סעיף י"ד שכ' דאם נקרא בפי ישראל בשם אחד ובפי כותים בשם אחר כותבין שם ישראל דמתקרי ע"ש כותים וזה סותר למ"ש בסעיף ט"ז דבשם לע"ז כותבין המכונה וכן מ"ש רמ"א בסעיף ט"ז דעושין שם העברי עיקר ועל השני כותבין דמתקרי וסותר למש"ל דכותבין המכונה וע"ז כ' דווקא כשהשם לע"ז הוא משונה משם העברי כגון משולם המכונה פיבש כיון דלא מצינו מי שנקרא פיבש והוא ע"כ כנוי (ובאמת פייבוש הוא שם אור ע"ש פעביש ליכט ולכן הוא כנוי לשרגא ואור) משא"כ כשהשם לעז הוא שם עצם אין לכתוב המכונה אמנם בס"ק ע"ו כ' בשם מהרח"ש דאף על שם עצם יש לכתוב המכונה ומפאת כן כתב המכונה קריינדל כשר ולפענד"נ דאף לשיטת הג"פ כיון דקריינדל היא בל"א זר קראהנע ובשם קטנות קריינדל י"ל שהוא כנוי כמו משולם המכונה פייבוש הואיל דפייביש הוא אור הוה כנוי ה"ה בשם קריינדל אמנם בעיקר הדבר כבר החזיקו הרבה פוסקים כשיטת מהרח"ש דאפי' בשם עצם יש לכתוב המכונה וכ"ת מביא דברי הגאון מסאנץ בשמות גיטין בלקוטי שמות סק"ה שהט"ג כ' בשרה גיציא ומקצת קורין שרה ומקצת גיציא כותבין שרה דמתקריא גיציא ולא המכונה ובדברי חיים חולק עליו דאנן פסקינין כרח"ש דאפי' בשם עצם כותבין המכונה ולא על הט"ג תלונתו אך על הנוב"י סי' קי"ט דמסיק שיש לכתוב שרה דמתקריא הינדל כיון שהשם הינדל ניתן לה לעיקר השם אמנם כיון שהגאון נוב"י פוסק כן ודאי לכתחל' יפה פוסק כנוב"י ויכול להיות שגם כונת הט"ג לא לפסול בדיעבד רק אם אפשר להשיג גט אחר מה איכפת לן אבל אם א"א להשיג גט גם הט"ג מודה ובדברי חיים מתיר אמנם לכתחל' יש לחוש לסברת הנוב"י דרב גוברי':
ג) ובנ"ד שלפי דברי הבית אפרים הי' לו לכתוב שרה קריינדל דמתקריא קריינדל לכתחל' יש לכתוב כדברי' הגם שלפי המבואר בהשמטות מט"ג גבי אליעזר ליפא דמתקריא ליפא כ' טעמא כיון דשם ליפא קנה לו קדוש' בקריאת ס"ת ונטפל לשם אליעזר בקריא' משא"כ בשם אשה דל"ש טעם זה מ"מ כיון שהיכא שיש ספק טוב יותר לכתוב דמתקרי כמ"ש בתשו' רמ"א ע"כ יש לכתוב לכתחל' דמתקריא כיון שגם הנוב"י פוסק כן מ"מ בדיעבד שכבר ניתן הגט יש לסמוך על דברי חיים וכת"ה מביא גם דברי הגאון מהרש"ק בחדושי אנשי שם סי' ק"א וק"ב שפוסק לכתוב המכונה הגם שלכתחילה אין לחוש לדברי' ולכתוב דמתקריא מ"מ בדיעבד הרב הגאון הנ"ל הוא אילן גדול וכת"ה מביא גם בשם תשובת שואל ומשיב תנינא ח"ד ס"ח בשם מנחם מנלי המכונה מנלי דכשר בדיעבד ע"כ אין להרהר אחרי הוראתו:
ד והנה בדברי רמ"א שכ' דאם יש לו שם בשם ישראל ושם אחד אצל נכרים יש לכתוב דמתקרי ובית שמואל תמה כ' אח"כ דעל שם של לע"ז יש לכתוב המכונה נלפע"ד דכמו שנאמר בישעי' מ"ד ובשם ישראל יכנה אף דשם ישראל הוה עיקר השם וכבר הקש' הגאון מהרש"ק ממקרא זה על שיטת מהרי"ק אמנם כיון דקאי על נכרים שיכנו שמם ישראל ל"ה אצלם רק לכנוי ה"ה להיפך בשם הנקרא אצל נכרים כיון שאצלם הוה זאת עיקר השם ע"כ כ' רמ"א לכתוב דמתקרי להורות דנקרא כן אצל נכרים לעיקר השם משא"כ בשם של לע"ז שנקרא אצל ישראל כיון דאצל ישראל הוה רק כנוי יש לכתוב המכונה כנלפע"ד לישב דברי רמ"א:
ה והנה מה שהקשה כת"ה אתוס' סוטה ל"ח ע"א שכתבו דשם הקדוש אדנ"י הוה כנוי ובתוס' שבועות ל"ה דאד' הוא שם המיוחד לק"מ דבתוס' שבועות לא כוונו להקשות משם אד' רק משם הקדוש יו"ד ק"א ומ"ש תוס' ד"ה כד"ח דשם המיוחד היא ע' מהרש"א דהוא כיונו לשם המיוחד ובתוס' ע"ז י"ח נמי לא כוונו שאד' שם המיוחד רק שאסור לפרוט האותיות כמ"ש מהרש"א ואין שום סברא לומר דהוה שם המיוחד כדמוכח מסנהד' נ"ו דא"ח מיתה רק על שם הוי' ב"ה וב"ש:
והנה ידידו ודו"ש