בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן יח
ב"ה ברעזאן. צדק ומשפט לפ"ק:
להרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה מורג חרוץ המפורסים מוהר"ר
שמואל
יצחק
שור נ"י וכעת אבד"ק
מאניסטרישץ.
ע"ד הגט שהבעל אמר קודם הג"פ שנקרא לתורה בשם אקסעלראד ובפי כל נקרא בענדוט וכתבו בגט אקסעלראד דמתקרי בענדיט. ואחר הגט ערער הבעל שזה כמה שנים לא עלה לתורה בשם אקסעלראד והדבר א"א להתברר כי המגרש הוא איש המוני ואינו עולה לתורה בתדירות. וחששו על הגט אולי שם אקסעלראד הוא שם שנשתקע והמגרש אינו רוצה ליתן גט אחר עד שתתן לו המתגרשת מעות והיא עניה:
א תשובה הנה בכתבו בגט שם הנשתקע הדבר מבואר דאפילו להפוסלים שם הנשתקע זה דוקא אם שני השמות אין להם שורש אחד אבל אם שם הנשתקע הוא שם העצם והוא נקרא בשם החניכה והדבר ידוע דאותו שם יש לו שם העצם הגט כשר כדמוכח מתשובת מהרי"ק סי' פ"ו גבי שם אלי' דמתקרי באלי' דאפילו לא נקרא כלל בשם אלי' כשר אם כתבו גם אלי' כיון דשם אלי' הוא שם העצם עי"ש ועיין בג"פ ס"ק צ"ז שפסק מה"ט דהיכא דהדבר מפורסם וידוע למקצת בני העיר שהי' לו שם אחר הגט כשר בכתב שם הנשתקע. ועיין במשנה למלך פ"ג מגירושין ועיין בטיב גיטין בליקוטי שמות ס"ק כ"ט וס"ק ל"ד חשש שם להחמיר גבי הירש ושם צבי נשתקע. וכ' שם לחלק בין הך דתשובת מהרי"ק דשם באלי' אינו שם כלל משא"כ שם הירש הוא שם בפ"ע. ויש לו שם הקודש אחר נפתלי עיי"ש. ולפ"ז בנ"ד הגם שידוע ששם בענדיט הוא כמו אקסעלראד וכינוי לו מ"מ הוא כינוי ג"כ לברוך או ליו"ט וגרע יותר משם צבי שהוא שם הקודש והירש שם של לעז ורוב שמות הלעז יש להם שם הקודש על כן ידוע דשמו צבי משא"כ אקסעלראד ובענדוט שניהם הם של לעז ואין ידוע כלל. ומ"מ כיון דדבר זה שכתב גם שם שנשתקע דפסול ל"ה רק מדרבנן משום חשש לעז הגם דמה שצריך לכתוב שמו הוא מדאורייתא כמ"ש הר"ן דל"ה ספירת דברים אם לא כתב שמו. מ"מ אם כתב שמו וכתב גם שם שנשתקע לא הוי רק מדרבנן. על כן יש לצדד להקל דל"ה שם שנשתקע רק אם לא ניכר כלל בשם זה. משא"כ בזה שהכל יודעים שבענדיט הוא נקרא אקסעלראד לתורה אין כאן חשש לעז בשגם שזה נקרא כבר בשם אקסעלראד ויש עדים לזה איך שהמגרש אומר שזה כמה שנים לא נקרא שם זה י"ל דלא הוי שם שנשתקע ומה שמביאין ראי' הרש"י שבת גבי בבל בורסיף שכתב רש"י שצריך לכתוב שם של עכשיו ומשמע דאם כתב שם הנשתקע פסול. כבר כתב בג"פ דכוונת רש"י אם לא כתב רק השם שנשתקע. משא"כ היכא שכתב ב' השמות. ועוד נ"ל דשם בשינוי מקום עמידת העדים יש לפסול יותר משום דאם כתב שם הנשתקע יסברו העולם שהיא עיר שנקראת עכשיו בשם זה ויזימו העדים שלא הי' אז בעיר כזה ויהיה לעז משא"כ במגרש אין בזה לעז אם כתב שם שנשתקע ג"כ כיון שהרבה יודעים שלא נשתקע. וכ"ת הביא ראיה לפסול שם הנשתקע דאל"כ אם מגרש אחד שש לו ב' שמות ובשם אחד הוא שוה לאחד שבעיר דמותר לגרש שלא בפניו וניחוש שהוא יתן הגט לאשת חבירו ובאמת היה לו ג"כ שני שמות רק ששם אחד נשתקע ואשתו תאמר אח"כ שגם שם הנשתקע כתבו. ועל כרחך פסול בכה"ג. וזה אין ראיה דלא חיישינן לשם הנשתקע אצל השני כמו דלא חיישינן לשני יוסף בן שמעון בלא הוחזקו וה"ה כשלא הוחזקו שנים בשני שמות שוות ל"ח שאחר היה לו שם שנשתקע וכן מה שהביא ראי' מהך דב"ב קס"ז גבי וליחוש שמא כתבו לאיתתא דלאו דיליה ופי' רשב"ם דמקלקל לה. ופי' מהרש"א שמקלקל לאשתו שיתן לה גט בשם אחר. והתוס' הקשו דהרי העדים יקראו הגט ויראו דלא כתב בשמה והקשה הוא שמא כתב שם הנשתקע והעדים יסברו דצריך לכתוב שם שנשתקע וע"כ בכה"ג שהעדים יודעים שיש לה שם שנשתקע כשר הגט. גם מזה אין ראי' דל"ח שהעדים יטעו בדין. וגם כיון דשם שנשתקע בשם דאשה ודאי לא הוי, רק דרבנן לא חיישינן לקלקול דרבנן רק לקלקול דאורייתא:
ב ולפענ"ד נראה דאפילו להר"ן דאם לא כתב שם האיש פסול מדאורייתא משום דכתיב ספר ובעי ספירת דברים ובלא שם ל"ה ספירת דברים בכתב שם הנשתקע הוי שפיר ספירת דברים אף אם לא נקרא כלל עתה בשם זה מ"מ כיון שאדם מספר להרבים בשם שהיה לו כבר הוי ספירת דברים וקצת ראיה מהא דל"ח בגיטין הבאים ממדינת הים שמא שינה שמו בין כתיבה לנתינה דשכיח בבני אדם שבורחין ממקומם כמ"ש הרא"ש בגיטין ל"ד וכן בב"מ במצא גט והבעל מודה וניחוש שמא שינה שמו קודם נתינה. ומוכח דאף בכתב שם שהיה לו כבר כשר מדאורייתא. ולדרבנן לא חיישינן אמנם מדרבנן נלע"ד דפסול אף אם שינה שמו בין כתיבה לנתינה דאף דבשעת כתיבה הוי ספירת דברים אנן בעינין שיהיה בשעת נתינה ספירת דברים כמו ביש לו ב' שמות במקום כתיבה ובמקום נתינה דס"ל להרבה פוסקים דמקום נתינה עיקר ולקצת פוסקים אפילו לא נודע בשעת כתיבה משם מקום נתינה פסול. ועיין בטו"ז כן בעינן שבשעת נתינה יהי' לו שם זה מיהו כל זה לר"א דל"ב מוכח מתוכו. רק דבעי ספירת דברים הוי בשם שנשתקע נמי ספירת דברים משא"כ לר"מ דבע' מוכח מתוכו לדעתי שם שנשתקע ל"ה מוכח מתוכו. ופסול מדאורייתא והרבה יש לדבר מפרט זה אך אין העת מסכים עמדי. ולדינא בכתב שם שנקרא וגם שם שנשתקע לא הוי רק דרבנן. ומדברי הג"פ משמע דיש להקל במקום עיגון גדול. ומקצת פוסקים מחמירין אפילו במקום עיגון גדול:
ג ואמנם בנ"ד שהמגרש אמר קודם הגט שנקרא לתורה בשם אקסעלראד ואחר הגט אמר שלא נקרא לתורה רק בשם בענדיט זה כמה שנים אינו נאמן להוציא את האשה מחזקת כשרות כיון שכבר נתגרשה. ואפילו אם נאמר שהדבר ספק אין לאסור מספק דרבנן. ואפילו להפוסקים דספק דרבנן במקום חזקה אסור מ"מ כיון שהאשה היתה א"א דאורייתא ויצאה מחזקתה מדאורייתא אין לאסור מספיקא דרבנן כמ"ש הר"ש בפ"ק דמקואות. מיהו במקום אחר הארכתי לפלפל הרבה בדברי הר"ש. גם במה שיש לחוש שמא הבעל עשה בכונה זאת לתת גט פסול ולא כיון לשום גירושין. כבר האריך בזה בתשו' מאיר נתיבים סי' כ"ד לסתור סברה זו מכמה טעמים דדברים שבלב אינם דברים וכיון שביטל המודעה אין לחוש למה שבלבו. ועיין גם בחידושי אנשי שם להגאון רש"ק סי' ל"ה מזה. בשגם שיפה כתב כ"ה שיש כמה ספיקות בנ"ד. ס' א' שמא משקר ולדברים הראשונים הוא מאמין שאמר שנקרא לתורה בשם אקסעלראד עד קודם הגט. ושמא ל"ה שם הנשתקע רק היכא שאין ידוע שם זה. וכאן כמה אנשים יודעים שהי' נקרא לתורה בשם אקסעלראד. ושמא שם שנשתקע אינו פסול כשיטת מהר"ם מינץ. ע"כ הנני מסכים לדברי כת"ה. ואם אפשר להשיג גט אחר מה טוב. ואם אי אפשר להשיג גט אחר רק בסך ממון הרבה והאשה היא עניה אין לנו עיגון גדול מזה. והאשה מותרת להנשא. ומרוב הטרדה לא אוכל להאריך בזה:
והנני ידידו דו"ש