בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
הגהות ומפתחות · סימן קי
באשה שהי' לה בעל שלא יכולה לדור עמו מחמת הטעם שאין לו גבורת אנשים ולא דרו ביחד בערך ב' שנים וחצי קודם מיתת בעלה ובעלה מת בלא זש"ק וששה חדשים קודם מיתת בעלה נתעברה האשה וצעק בעלה בשמעו כי נתעברה בזנות והאשה אמרה גם היא שנתעברה מאחד רק שאמרה שאנסה וספרה המעשה ותבעה את החייט בערכאות שאנסה והוא אומר שהי' בלא אונס ואח"כ ילדה האשה בן ונתנה אותו למניקה ומת הילד לאחר ל' והאשה נישאת לאיש בלא חליצה ולבעלה שמת יש לו אח ויש כאן ספק אם זקוקה לחליצה וכן יש ספק אם צריך בעלה השני לגרשה קודם החליצה. בישוב דברי הקרא דע"ד אשר לא צעקה בעיר ואם בשדה מצאה וגו' דהרי אין האשה חייבת מיתה עד שיותרו עדים והוא קיבלה התראה וכן קשה על סיפא דקרא. בישוב דברי התרגום יונתן שכ' ולעולמתא לא תעבדון מדעם אלהין גברא יפטרינה מיני' בגיטא ופ"י בכתובות נ"א תמה עליו. ביאור דברי הראב"ד דס"ל סוטה ודאי ג"כ צריכה חליצה דהרי בגמ' יבמות מבואר להדי' דא"צ חליצה מדמקשה ר' אשי ממשנה דסוטה דחולצת ולא מתיבמת. בדברי התו' יבמות דף ג' אהא דאמרינן לרב דל"ח במשנה צרת סוטה משום דאינה בצרת צרתה והרי משכחת שנישאת צרתה לאחיו השני ובדברי המ"ל פ"ו מיבום. בדין אם צריך לגרשה קודם חליצה שיהי' עולה ליבום או א"צ לגרשה. בדברי התוס' יבמות ט"ז ד"ה בני צרות דמ"ח קדושין אין מפקיעין הזיקה מדכתיב לא תהי' וכ'. פלפול בדברי תשו' הר"ן סי' ס"ג דאם אשה סברה שגט כשר ונתקדשה ונמצא גט פסול אם הוא ספק פסול צריכה גט משניהם ול"א דהוה מקח טעות בישוב קו' תוס' יבמות ט"ז ד"ה בני צרות שהקשה לשמואל דמספקא לי' אי קדושין תופסין ביבמה לשוק א"כ פשיטא דכשרה דמיד שקדשה פקע זיקה. פלפול בדברי הירושלמי שהביאו התו' יבמות שהק' והרי משכחת שש עשרה לר"א במגרש חוץ מפלוני ונשאת אחיו ותירץ תמן התורה אסרה עלי' ברם הכא הוא אסרה עליו – בדברי ז' הת"ש סי' ט"ו שכתב דבחלה ומת והוה ס' דאורייתא ומה שפסק המחבר בס' קס"ד דצריכה חליצה מדרבנן משום דהמחבר פסק כהרמב"ם שס"ל ספק דאורייתא אסור מדרבנן ודבריו תמוהים דהמחבר לא יסתום כדעת הרמב"ם נגד דעת הרשב"א והר"ן ושאר פוסקים דספקא דאורייתא אסור מדאורייתא. בענין אם מדרבנן אמרי' שוי' אנפשי' חד"א – ביאור דברי הב"ש סי' קנ"ב סעי' י"ב בדין שצריכה גט ל"ש לומר שוי' אנפשי' חד"א: