בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
הגהות ומפתחות · סימן סב
בדבר הגט שנסדר ואמרה האשה שאבי' לוי וכן כתבו בגט ואח"כ נתברר שאבי' אינו לוי והאשה עשתה בערמה להוציא חפצה וכעת אינה רוצית לקבל ג"פ ומבקשת ממון אם מותר לישא אשה אחרת והוא לא קיים עדיין פו"ר. ביישוב דברי רש"י גיטין ע"ט שכ' וצריכה גט מזה ומזה אעפ"י שקדושי שני לא היו קדושין גזירה שמא יאמרו גירש זה וכו' והתו' ד"ה וצריכה תמהו על רש"י שהרי גט גמור הוא מן התורה ואינו פסול אלא מדרבנן. ראיה לשיטת רש"י הנ"ל מש"ס דיבמות צ"א מכתב מלכות שאינה הוגנת הי' במזרח וכתב במערב תצא מזה ומזה. ביושב דברי מהרי"ק שורש פ"ד שפוסק בקידש בפחות מש"פ ואח"כ נשאת בטעות לאחר אסורה לשניהם ובא"מ סי' ל"א תמה עליו דכיון דבמזיד אינה אסורה מדאוריי' בשוגג לא קנסו רבנן. בדברי מהר"י באסן שכ' דאשת חרש שזינתה אינה אסורה לבעל בדברי רמ"א קי"ט דאם גירשה מדעתה ונמצא פסול בגט יכול לגרשה בע"כ בדברי ח"ס סי' ג' דאף באשה שאינה ראוי' לדור כגון כהן שנשא גרושה בחזקת אלמנה אין להתיר לישא אשה אחרת בלא מאה רבנים ודברי הח"ס צ"ע דכיון דנשא גרושה בחזקת אלמנה והוא כהן יש סברא דהוה מק"ט וא"צ גט גם באשה שנשאת בחזקת בתולה והרתה לזנונים אם יש חרם לענין ב' נשים. ביושב קו' לתוס' כתובות ע"ג שפירש"י לא תימא טעמא דרב כיון שכנסה סתם אחולי' אחלי' לתנאי וכתובה בעי למיתב לה. והק' התוס' על רש"י איך אפשר לומר כיון דקתני סיפא כנסה סתם תצא שלא בכתובה וכו':