אור ברסלב
בית יצחק אבן העזר חלק א הגהות ומפתחות › סימן קמז

בית יצחק אבן העזר חלק א· רבי יצחק יהודה שמלקיש

הגהות ומפתחות · סימן קמז

סימן קמו

ע"ד העגונה אסתר אשת ר' י"ש מקראקא המעוגנה ערך כ' שנה אשר בעלה הלך למרחקים ולא נודע אנה – ועתה בא איש אחד ארטור יליד קראקא ומתגורר באמעריקא והגיד למשפחת הנאבד שבעל אסתר של"ח וכי ר' ישראל הי' בשעת מיתתו. ואח"כ בא מכתב מה"ר ישראל לבד"צ דק"ק קראקא ובו נאמר כי למען קיים חובת איש לרעהו להתיר אשת ר' יצחק בר' יהושיע מקראקא מכבלי העיגון יעיד כי הי' אצלו בחליו ובשעת מיתתו וקבורתו. וה"ר זעליג ובתו יכירו היטב כי המכתב הוא של בנו ואחי' עוד אמרה שאחי' כתב לה כבר שיצחק בן יהושיע של"ח. אולם דא עקא שאיש זה הכותב הי' קודם נסיעתו לאמעריקא מקלי הדעת ואדטור ג"כ אינו מן הכשרים ומגולח זקן. מפלפל אי דוקא רשע, של חמס פסול להעיד ובעדות אשה כיון דאשה כשרה. גם פסול לעדות כשר – ומביא דברי מנ"ח מצוה ל"ז שתמה על קהלת יעקב והגהות רעק"א סי' י"ז אות ג' – ועוד כי עדות ארטער הי' במלפ"ת ועדות אחות ר' זעליג שאחי' כתב לה היה ג"כ במסל"ת. ובכזה אף פסולין נאמנין בק"ו מעכו"ם, ומה גם שבמכתב נאמר שהקים לו מצבה והוי מילתא דעבידי לגלוי ובכזה אף פסול נאמן והסכים להתיר האשה מכבלי העיגון:

הג"ה בפנים פלפלתי בענין מחלל שבת אם כשר לעדות אשה עובדא בא לידינו בדאקטער דער מעדיצין שהעיד בעדות אשה ולא נודע לנו מהותו והתנהגותו והכשרנו עדותו דמוקמינן בחזקת כשרות ואף דמסתמא מחלל שבת לצורך חולים שאינם מבני ישראל מ"מ הרי מבואר בדברי חיים או"ח ח"ב סי' כ"ה ששמע שיש תקנות ארצות שמותר לחלל שבת לצורך חולים שאינם מב"י הגם שדבריו בקיצור נאמרים דא"א שיתקנו כן דמבואר בתוס' ע"ז כ"ו ד"ה סבר דאיסור דאורייתא א"א להתיר משום איבה וע"כ הי' התקנה באיסור דרבנן מ"מ אין לפסלו לעדות כיון שסבר שמותר ונשען על המנהג. עוד כתבתי בתשובה דהנה דעת הסמ"ע בח"מ סי' ל"ד סוף ס"ק נ"ח דאף שהוא יודע שאסור לעשות הפעולה, מ"מ אם אינו יודע שיפסול לעדות ע"י זה צריך להודיע לו ואז יפסול לעדות והנה כלשון הסמ"ע כ' המחבר והטור רק שיש לומר דקאי דוקא בפס"ע דרבנן אבל בסמ"ע משמע דאפילו בדאור' לא נפסלו אך צ"ע על הסמ"ע מש"ס דסנהדרין כ"ז שפסלו העדות להעיד משום שאחד העיד שגנב קבא דחושלא וכו' ומנא ידעו הב"ד שידע שיפסול לעדות ע"י כן שמא הסמ"ע לא קאמר רק ברשע שאינו של חמס משא"כ ברשע דחמס ובנתיבות ס"ק ט"ז חולק על הסמ"ע וקשה להקל נגד הנתיבות, עוד דעת הטו"ז בח"מ סי' ל"ד ד"ה קוברי המת בשיטת הרי"ף דעובר איסור דאורייתא אם לא הותרה בו פסול אלא מדרבנן (ולפ"ז כשר לעדות אשה) הגם שאין הלכה כדבריו מ"מ במקום עיגון גדול יש לצרף כ"ז לסניף והנה בפנים סי' פ"ט הבאתי דברי ח"ס בליקוטים סי' פ"ג דמומר לחלל שבתות בפרהסיא אינו חשיד על שאר עבירות ותמהתי עליו דהשתא מומר הוה כש"כ דחשיד הוא עוד יש לתמוה עליו מדברי מהרי"ק סי' ק"ס הובא בספרי ליו"ד ח"ר ר"ס ט"ז שכ' דלר"מ מומר. לדבר אחד הוא חשיד לכל התורה כש"כ מומר לחלל שבתות לדידן כעת מצאתי בח"ס אה"ע ח"ר סי' כ"ב שכ' סברתו עפ"י דברי רמב"ן ורשב"א דבעינן שיהיה חשיד בענין אחד כגון בענין אכילה ולא בב' ענינים – ובכל זה נראה דזה דוקא באינו מומר לחלל שבתות ולא במומר לחלל שבתות – וכן משמע בסי' קי"ט וע' מ"ש על דברי רמב"ן בספרי סי' ח' אות ט"ז:

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה