אור ברסלב
בית יצחק אבן העזר חלק א הגהות ומפתחות › סימן כט

בית יצחק אבן העזר חלק א· רבי יצחק יהודה שמלקיש

הגהות ומפתחות · סימן כט

סימן כח

בענין הציווילעהען. בענין ישראל הבא. על הנכריות קנאים פוגעים בו. גר שנתגייר אם בנו נקרא על שמו. בקו' הש"ך סי' ל"ג על הב"י בדין הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה לענין עדות, בגר שנתגייר הוא ובתו קטנה שיש לו מנכריות אם יכול להפר נדרי'. אם האב יכול לקבל קידושי בתו קטנה שנתגיירה עמו ביחד אם נכרית שנשאת ליהודי עפ"י ציווילעה ונתעברה ורוצית להתגייר אם צריכה הפרשה מבעלה ג"ח בדברי הח"ס היכ' שהאב גייר לבנו קטן, אין יכולין למחות ר בישראל שנשא נכרית עפ"י ציווילעהע והאב רוצה למול הזכרים – בדברי מהרי"ט אלגאזי דנכרי שהוליד בן מישראלית אם הבן נתגדל בדת הוא ישראל ואם נתגדל כנכרי הוא נכרי – בישראל שנשא ישראלית עפ"י ציווילעהע אצל השופט אם רוצה להרחיקה אם צריכה גט – בדברי הר"ן דחופה דאיסורא אינו קונה בדברי הרדב"ז בפירסה נדה כיון דבלא"ה עשה איסור ל"א אאעבב"ז, אם למול הבנים הנולדים מגעמישטע עהען – במה שחידש בבית יצחק יו"ד דחכמים עוקרין דבר מה"ת בלאו שאינו שוה בכל במה שחידש רב אחד דבנים זכרים הנולדים מישראל שנשא נכרית אם נולדו בבית אביהם ישראל דינם כילוד בית הנימול לשמונה:

הג"ה בפנים דברים בדין אם חכמים עוקרין ל"ת שאינו שוה בכל אזכיר בזה שלא זכיתי להבין דברי מדרש בא פ' ט"ו משל לכהן שנפלה תרומתי לבית הקברות אמר מה אעשה לטמא את עצמו אי אפשר ולהניח תרומתי אי אפשר מוטב לי לטמא את עצמי פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי וכי דינא הכי אף אם נאמר הכונ' שנפלה תרומתי ועדיין לא נטמאה שיש לע"ע דבר חוצץ רק שסופה ליטמא מ"מ איך יטמא את עצמו ויעבור בעשה ול"ת כמבואר בב"מ ל' דה"ל עול"ת לקיים עשה דמשמרת תרומתי דמצוה שישמור תרומה שלא תטמא כדדרשינן בבכורות ל"ד ל"ה אלא עשה ואין עשה דוחה ל"ת ועשה. ואף אם נאמר כמ"ש תוס' יבמות ה' דעשה השוה בכל דוחה לתו"ע שאינו שוה בכל דהוא טומאת כהנים מ"מ בקרא כתיב במדבר י"ח שאמר הקב"ה לאהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי ומשמע דלכהנים נאמר ואף שבודאי גם ישראל מוזהרין מ"מ לא נכון שיהי' חשוב עשה השוה בכל ולתי' הב' מתוס' יבמות ה' עשה השוה בכל לא דחי ללתו"ע שאינו שוה בכל רק במצורע דגדול השלום. עוד קשי' דל"ה בעידנא דנטמא קודם שמגביה התרומה ושמא כונת המדרש לפמ"ש בספרי חיו"ד ח"ב סי' קנ"א אות ט' דבבית הקברות שיש אהל טפח אין הנזיר מגלח ואף דבודאי הכהן מוזהר דלא כתוס' ברכות י"ט דטומאה שאין הנזיר מגלח אין כהן מוזהר מ"מ נאמר דל"ה רק ל"ת דעשה דקדושים תהי' לא קאי רק אטומאה שהנזיר מגלח ע"כ עשה דמשמרת תרומת' דוחה לל"ת. אך לפ"ז צ"ע מה מקשה בב"מ ל' אין עשה דוחה לתו"ע נוקמא בבית הקברות שיש אהל טפח ע"כ א"א לתרץ כן ולומר דמדרש קאי אטומאת בית הפרס דרבנן לא נהירא דמבואר במדרש דקאי אבית הקברות. ע"כ צ"ע ושמא כונת המדרש שהכהן כבר טמא ודעת הראב"ד לשיטת הדגול מרבבה סי' שע"ב דאסור לטמא מן התורה רק שאין לוקין ודעת השושנת עמקים כלל ב' דעשה דוחה ל"ת שאין לוקין אף שלא בעידנא ואם היא טמא ודאי דליכא עשה ומ"ה נטמא הכהן להציל התרומה וכיוצא בזה פירשתי בספרי ליו"ד ח"ר סי' קמ"ב בש"ה דברי ירושלמי נזיר פ' כ"ג מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים עיי"ש. מה שכתבתי קשה אמאי הקש' בב"מ דף ל' לקמא בכהן טמא שלא יטמא להשיב אבידה דס"ד עשה דוחה לל"ת ומזה מוכח או דלא כדגול מרבבה רק כהמ"ל דאינו אסור לטמא מדאור' או דלא כשושנת העמקים על כן עדיין צ"ע בדברי המדרש:

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה