בית יצחק אבן העזר חלק א· רבי יצחק יהודה שמלקיש
הגהות ומפתחות · סימן ו
באחד שנשתטית אשתו והתירו לו לישא אחרת ושידך וקודם שנשא נתפקחה אשתו הראשונה והוא מתירא שתחזור לשטותה אי מותר לישא המשודכת – בדברי ש"ע יו"ד סי' רכ"ח ס' מ"ג בשנים שקבלו חרם לישא זא"ז והמיר אחד דתו וחזר בתשובה דאם באו לב"ד והתירוה לישא לאחר בעודו מומר בטל כבר החרם אף שחזר בתשובה ואם לא באו לב"ד רק אחר שחזר בתשובה צריך היתר חרם – בדברי מ"ל פ"ח מנדרים הביא בשם מהראנ"ח בנדר שאינו נושא לפלונית שאבי' רע וחזר בתשובה דמותר לישא מפני שתלה נדרו בדבר. ובשיטת הרמב"ן דס"ל בע"א אומר מת וע"א אומר לא מת ובאו בב"א ל"מ נשאת לאחד מהעדים ותצא. בדברי הפ"י בכתובות כ"ב בסוגיא דב"ב הנ"ל. בדברי הרשב"א במשמרת הבית בת"ה בית שלישי שער ז' דאם לקח ישראל ואח"כ הגיע שם פלטר ישראל לא יצא מהתירו הראשון ובסוגיא דבשר נחירה ובדברי הברכי יוסף א"ח סי' ע"א שהרחיב הדיבור בהך אי התחיל בהיתר גומר אף שנעשה איסור – ובדברי פ"מ סי' צ"ד שכתב היכא דהותר דבר אחד משום כבוד השבת מותר אף למוצאי שבת וקשה מדמאי בלוקח מעם הארץ בשבת אוכל על פיו ולמוצאי שבת אסור, ובדברי הצל"ח ביצה ל"ד ובפ"י שם כתבו דיו"ט אינו קובע למעשר ודוקא שבת ודבריהם תמוהים מהירושלמי בענין אם מברכין על מחשבה – בענין אם מהני נותן עיניו בצד זה בודאי טבל או רק בדמאי – ובדברי הברכי יוסף במת ואח"כ חי על ידי נס אם אשתו מותרת והביא ראי' מירושלמי ודבריו תמוהים. בדברי ח"ץ דל"א לבוד רק היכא דליכא הפסק ממשי בענין דא"א לפתיחת הקבר בלא דם. ביאור הסוגיא דנדה ריש דף כ"ב – בדברי הב"ש סי' ט"ו בנשא שני' מחמת אונס ועבר האונס. בש"ה רש"י כתובות נ"ה ד"ה בתרומת מעשר – ובתוס' ע"ז כ"ז ד"ה יכול: