אור ברסלב
בית יצחק אבן העזר חלק א הגהות ומפתחות › סימן ד

בית יצחק אבן העזר חלק א· רבי יצחק יהודה שמלקיש

הגהות ומפתחות · סימן ד

סימן ג

בדברי הרמב"ם שכ' קרבן צבור הבא בטומאה אע"פ שהטמאים מקריבין אותו אין חולקין עם הטהורים לערב במה שחידש השואל לחלק בין טומאת דם דהציץ מרצה ומותר באכילה ובין טומאת הגוף דאין הציץ מרצה – בדברי רש"י זבחים צ"ט דמשמע דאפי' לא נטמא הבשר אסור באכילה – בדברי הא"מ בתשו' סי' ד' בטעם דנבילה וטריפה מצטרפין:

(הג"ה בפנים הבאתי דברי הספרי פ' ראה לא תאכל כל נבילה אין לי אלא נבילה טריפה מנין ת"ל נבילה כל נבילה. וצ"ע על תשו' הרשב"א סי' תל"ט שכ' כיון דכתיב כל נבלה ולא כתיב נבלה לא תאכלו ילפינן מזה דח"ש אסור מן התורה בנבלה והלא איצטרך כל לדרוש הספרי. ומנלן ח"ש. ולפמ"ש בפנים דהספרי למד מכל דאיסור נבלה חל על טרפה. א"כ לפמ"ש הרמב"ם פ"ד ממאכלות אסורות הי"ז דחצי זית טרפה וחצי זית נבלה מצטרפין הואיל דטרפה תחילת נבלה היא וכתבתי בספרי ליו"ד ח"ר סי' מ"א אות ב' דמה"ט חל נבילה על על טריפה. וא"צ לריבוי דספרי ומ"ה מוקי כל לח"ש:

והנה בלא"ה דברי הרשב"א תמוהים דלדבריו דדוקא היכא דכתיב כל ח"ש אסור מה"ת. א"כ בערלה וכלה"כ דלא כתיב כל ח"ש מותר ולא משמע כן מיהו לזה י"ל כיון שאסור בהנאה א"צ קרא לח"ש דנהי דל"ה אכילה פחות מכזית מ"מ הנאה הוה דמה"ט אמרינן בירושלמי רפ"ו בתרומות מודה ר"ל באיסור הנאה אך מתרומה קשי' דאמרינן פ"ק דחלה במשנה דאסור לזרים ופי' בירושלמי פ"ב דבכורים דקמ"ל דח"ש אסור והרי בתרומה לא כתיב כל. אמנם אם תרומה אסור בהנאה של כלוי מן התורה כמו שמצדד המ"ל בפ"ב דתרומות הי"ד א"כ ח"ש אסור מהתורה בלא רבוי דל"ג מהנאה. ובזה מיושב קו' המפרש בירושלמי דמאי קמ"ל דאסור בח"ש הרי בכל איסורין כן הוא דקמ"ל בתרומה אף דלא כתיב כל ועמ"ש בספרי ליו"ד ח"א סי' צ"א אות ה"ו וקצ"ע בדברי הר"מ פ"א מחומ"צ ה"ז שכ' האוכל מחמץ בפסח כל שהוא הר"ז אסור מה"ת שנאמר לא יאכל וכ' מהרלב"ח הובא במל"מ דמשום דחמץ מותר קודם פסח לא ילפינן מחלב והוצרך למוד ע"ז וקשי' דחמץ אסור בהנאה וגם ר"ל מודה באיסה"נ ולמ"ל ללמוד מלא יאכל ושמא אין ה"נ כונת הר"מ שנאמר לא יאכל וי וילפינן איסור הנאה כמ"ש הר"מ ה"ב ומש"ה אסור בכל שהוא. ודע דבענין אם תרומה אסור בהנאה של כלוי מדאורייתא יש לומר דתליא במחלוקת דהנה המ"ל פ"ב דתרומות הנ"ל כ' דטבל אסור בהנאה של כלוי מדאורייתא כדדרשינן בשבת כ"ו אך אם תרומה ילפינן מטבל מדאורייתא או לא הנה מסברא אין לחלק אך אם טבל חמור מתרומה י"ל דאין ללמוד תרומה מטבל. הנה רב ס"ל סנהדרין פ"ג ע"ב זר שאכל תרומה לוקה ואינו במיתה ולכאורה לרב גם טבל אינו במיתה דטבל ילפינן חילול חילול מתרומה ולא חמיר מתרומה. וכ"כ בפתיחה כוללת לספר משנת חכמים ולפ"ז הקשיתי בגליון יבמות פ"ו אירושלמי פ"ד דדמאי ה"ג דר' בא ב"ר הונא בשם רב דטבל למעשר שני חייב מיתה והלא לרב בכל טבל אינו חייב מיתה ולק"מ דרש"י פי' בסנהדרין פ"ג דטבל יליף חילול חילול מתרומה היינו שאכלו בטומאה ובזה מודה רב דחייב מיתה וכן מוכח מגמ' שם א"כ לרב טבל חייב ולא תרומה בזר א"כ כיון דרב ס"ל טבל חמיר מתרומה ואין ללמוד תרומה מטבל מ"ה ס"ל בתרומה אינו אסור רק מדרבנן ומ"ה ס"ל לרב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בשבת מדליקין בחנוכה וקשי' משמן שריפה ומאי מדליקין ולהנ"ל ניחא דרב כשיטתי' בהנאה של כלוי בתרומה דרבנן ובמקום מצוה ל"ג וכבר כתבתי כן בספרי לא"ח סי' צ"ה אות א' אך לפ"ז קשה בשבת כ"א דאמרו רבנן קמי' דאביי משמי' דר' יוחנן וקיבלה והרי ר"י ס"ל בירושלמי פ"ב דבכורי' זר שאכל תרומה במיתה ולדידי' לא חמיר טבל מתרומה וס"ל הנאה של כלוי מדאוריי' ואמאי לדידי' מותר להדליק בחנוכה בשמן שריפה וצ"ל דכיון דס"ל אסור להשתמש לאורה ל"ה הנאה רק הנאת מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו ומ"ה מותר להדליק וכ"כ המ"ל אך דקשי' דא"כ אמאי אביי קיבלה והרי אביי ס"ל מצות ליהנות ניתנו דהרי אביי משני בנדרים ט"ז ע"ב באומר הנאת סוכה עלי אסור ומקשה רבא וכי מצית ליהנות ניתנו ומשמע דאביי ס"ל ליהנות ניתנו ואמאי מותר להדליק בשמן שריפה דאסור הנאה של כלוי מדאוריי' ומצוה חשוב הנאה ולזה י"ל לפמ"ש תוס' ר"ה כ"ח ד"ה המודר דגבי סוכה דבלא מצוה יש הנאה בישיבה א"כ מה"ט ס"ל אביי גבי סוכה אסור משום דיש לו הנאה משא"כ בנר חנוכה דאסור להשתמש לאורה ואין לו הנאה רק דמצוה מותר להדליק והא דהקשה רבא וכי מצות ליהנות ניתנו משום דס"ל מלל"נ אף בהנאת הגוף כמ"ש שעה"מ בה' שופר בביאור דברי תוס' דר"ה:

ודרך אגב הנני אומר במה שהבאתי בספרי לאו"ח סי' ח"י אות ו' דברי הרשב"א בחידושיו לשבת צ"א דכשנטמא בטל חשיבתו דאף זה אינו לוקה וגרסתי דאף זר אינו לוקה עלי' ובהגה שבסוף הסי' הארכתי ג"כ בזה. וכעת ראיתי שבירושלמי פ"ב דבכורים הנ"ל מבואר טהור שאכל טהור וטמא שאכל טמא וטהור שאכל טמא וטמא שאכל טהור בעון מיתה וקאי אזר. הרי דזר שאכל טמא במיתה דלא כרשב"א ע"כ צ"ע אם הגירסא דידי נכונה. מ"מ צריך לעיין בכונת הרשב"א. וע' בהג"ה הנ"ל שהארכתי בדין הנ"ל):

תוכן העניינים

בית יצחק אבן העזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה