אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק שלשה עשר שני דייני › דף קי:

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק שלשה עשר שני דייני · דף קי:

דף קי.

בגמ' ואיידי דתנא רישא כו'. לכאורה הלשון תמוה דכיון דאמר איידי והוא מטעם שפירש"י דאפי' מנוה הרעה לנוה היפה יכולין ללמוד ק"ו ממעלין א"כ למה קאמר לאתויי מנוה הרעה כיון דלא הי' צריך לזה והיה לו לומר סתם איידי דתנא רישא כו'. לכן נראה דהנה בסיפא דאין הכל מוציאין קשה תרתי חדא דהא כעין סתירה לרישא הוא כיון דתנא דאין מוציאין יש לדייק דרק אין מוציאין להאשה ולא נחשבת למורדת אבל מ"מ א"י לכוף להבעל להעלות עמה וברישא קתני דמעלין. ועוד קשה דקתני אין הכל מוציאין מירושלים משמע דבשאר ארצות הכל מוציאין אפילו אשה לבעלה ובאמת אשה א"י להוציא הבעל אפילו מעיר לעיר ואדרבה דהבעל יכול להוציא האשה. ועוד תיבת הכל מיותר הוא כעין מה שהקשה הש"ס ברישא והנה נגד סתירה דהלשון סותר להדיא לא שייך למימר איידי רק כשהוא מיותר אמרינן איידי ולזה הוצרך לשניהם דהנה הש"מ בד"ה הוא אומר להעלות הקשה קושית התוס' כיון דכופין לעלות כ"ש שלא לצאת ותי' דאין כופין לצאת פי' במקום סכנה אין כופין לעלות רק שלא לצאת ע"ש וע"כ אא"ל דמיירי ששניהם בא"י ויש להאשה סכנה ומוכרחת לצאת דבזה ודאי אי אפשר לומר שתצא בלא כתובה דנסתחפה שדיהו וע"כ צ"ל דמיירי שהיא בח"ל והוא בא"י והסכנה הוא כעין שכתבו התוס' ד"ה היא אומרת דהיינו בזמה"ז דאיכא סכנת דרכים והאחד בירושלים והשני חוץ לירושלים ויש סכנת דרכים מזה לזה ובזה רק אין מוציאין אין אחד מעלה את חבירו. אמנם מצינו מחלוקת בזה בזמה"ז די"א דכופין אותה ולא אותו עיין בב"ש ס"ס ע"ה. ולפ"ז י"ל דבמתניתין דקתני אין מוציאין מיירי בזמה"ז דזו רק אין מוציאין ולא מעלין ולא קשיא רישא לסיפא והכל לאתויי אפילו מנוה הרעה להיפה והיינו שיש להיושב חוץ לירושלים עוד מעלה שהוא נוה יפה ויש לו סכנה לעלות אפ"ה אין מוציאין. רק דמ"מ היה קשה לישנא דהכל אין מוציאין מירושלים דלישנא דהכל ע"כ דהיינו בין אנשים ובין נשים ובאשה לבעל אין שייכות לומר מירושלים דודאי אם אירס אשה מעיר אחרת ויש סכנת דרכים מזה לזה ודאי דאין האשה מוציאה את האיש ואם היה רוצה לרבות מנוה הרעה ליפה מלישנא יתירה ה"ל למינקט לשון יתיר אחר ולכך אמר איידי דרישא נקט לישנא דהכל לנשים ועבדים לריבוי וברישא שייך לישנא דהכל נקט בסיפא ג"כ לישנא דהכל:

בתוס' ד"ה היא אומרת דהכא אפילו מנוה הרעה לנוה היפה. ולכאורה תמוה דהא באשה אין מוציאה הבעל אפילו מנוה הרעה ליפה ואפילו בשאר ארצות. וכן הקשה בספר הפלאה. ואפשר ליישב דמיירי ששניהם בא"י באיזה עיר בנוה היפה ושניהם הסכימו לצאת מעיר זו או שהם מוכרחים עתה לצאת מעיר זו והוא אומר לישב בא"י במקום אחר בנוה רעה והיא אומרת לצאת מארץ ישראל לגמרי לחוץ לארץ לנוה היפה דבשאר ארצות כי האי גוונא יכולה היא לכופו לישב בנוה יפה דהא א"י לשנותה מיפה לרעה קמ"ל דמשום קדושת הארץ יכול לכופה שלא לצאת אפילו רוצה לישאר בנוה רעה ואתי שפיר:

תם ונשלם. שבח לאל בורא עולם:

סוף הספר

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה