אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק שלישי אלו נערות › דף לא:

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק שלישי אלו נערות · דף לא:

דף לא.

בתוס' ד"ה ר"א כגון שצירף ופי' בקונטרס וכו' ועוד אמאי לא מוקי כשצירף ידו למעלה ע"ש. וי"ל קושייתם דמה שהקשו דלמעלה מג' כו' י"ל דהוצרך לזה משום דלמעלה מג' היה קשה כיון שבשבת אין חייב כשמוציא לרה"ר כ"ז שמהלך עד שיעמוד לפוש ברה"ר או כשמניחו ברה"ר. ולפ"ז כ"ז שמהלך או אפילו בעומד לכתף ומקבלו בידו איסור שבת ליכא דהא כיון דעומד לכתף לא חשיב גופו נייח דעומד לכתף לאו הנחה הוא וכו' והיכי דגופו לא נחה ידו נמי לא נייח כמבואר בשבת דף ל"ג וכמו שלא חשוב הנחה כשהונח על גופו כמו כן לא חשוב הנחה כשהונח על ידו ולכך ליכא איסור שבת אבל למטה מג' כלבוד דמי חשוב הנחה אפילו בשעה שמהלך שאפי' עומדת ברוח למטה מג' חשוב הנחה ומדלא מפליג גבי היה מגרר ויוצא לבין עומד לפוש ובין עומד לכתף ובין מהלך משמע דאפי' עמד לכתף חייב ולכך הוצרך לומר למטה מג'. וא"ל הא מוקמינן לעיל מתניתין כבן עזאי דאמר מהלך כעומד דמי ולדידיה חשיב הנחה אפילו בעומד לכתף די"ל דס"ל לרש"י דלפי המסקנא דהש"ס שמסיק מגרר ויוצא אצטריך לי' א"צ שוב לומר הא מני בן עזאי הוא ונשאר התי' דלעיל דמיירי בעומד לפוש ומגרר ויוצא אצטריך ליה דלא כמ"ש התוס'. ומה שהוסיפו להקשות עוד דידו קונה אפי' למטה מג' והוכיחו זה בתוס' לעיל ד"ה דאי בעי גחין ואכיל דהא דאמרינן בגיטין גבי קשורה אף ע"פ שאינה תלויה ע"ש י"ל דס"ל לרש"י דכל ברה"ר פחות מג' בטלו לגבי רה"ר ואינו קונה כ"א בהגבהה ג' ושם בגיטין מיירי ברשות הבעל וכלים של לוקח והנה הא דכלי של לוקח ברשות מוכר לא קני הוא מטעם שאין הבעל משאיל מקום הכלי וכלים אינן קונין רק במקום שיש לו רשות להניחם וכיון שהיא קשורה או תלויה אין הבעל מקפיד על מקום זה דהא איכא מ"ד שם דמקום קלתה קני לה אפילו אינה קשורה וכן כשהבעל מוכר קלתות קנה מטעם שאין הבעל מקפיד על מקומו דהוי כמלבושים שלה דודאי אם נתן גט במלבושים אף שהם רחבים ובולטים מן הגוף הרבה שקונה לה המלבושים דאינו מקפיד על מקום המלבושים וה"נ קלתה כשהיא קשורה הוי כשאר מלבושים אבל ברה"ר לא מהני למטה מג' רק בידו מטעם דידו חשיבא כד' על ד' ולא בטלה לגבי רה"ר:

בא"ד ונראה כגי' הספרים וכו' א"נ דגריס כדרבא ע"ש ומדקאמר כגון שצירף ידו וקבלה מוכח דכשהוציא כיס בידו לרה"ר ואוחזו בידו בראשו והכיס תלוי אף שעומד לפוש לא חשיב הנחה כיון שהכיס תלוי באויר ואינו מונח על שום דבר דהא בעינן הכא דדוקא שצירף ידו הב' וקיבלה וא' נימא דחשיב הנחה אפילו כשאחזו' בידו בראש הכיס הל"ל בפשיטות שהוציא הכיס מאסקופה שהוא למעלה מג' ועמד לפוש דחשיב הנחה לענין שבת וקנין כיון שהיא מוגבה למעלה מג' אלא ודאי דלא חשיב הנחה רק כשמונח על ידו:

בגמרא ר"א אומר כגון שצירף ידו וכו'. ונראה הא דמקשה בשבת דף צ"א לר"י דס"ל דאגוד כלי שמיה אגוד מהא דהיה מגרר ויוצא לא הקשה זה רק לפי תי' דהש"ס דהכא מיירי בצידי רה"ר או ברה"ר דקני מטעם משיכה ע"ז הקשה שפיר דאיסור גניבה קודם אבל לר"א א"א לפרש סוגיא דהתם דאי מיירי כשצירף ידו רק בסוף הכיס א"כ לא מקשה מידי דהא הקנין הוא מטעם ידו והכיס לא הגיע לידו עד לבסוף דהא לא צירף ידו עד סוף הכיס ואי צירף ידו בראש הכיס א"כ קשה מאי משני דמיירי בנסכא הא כיון שהגיע קצת הכיס לידו אמרינן כמאן דפסוק דמי וקני אפילו כשראש הב' מונח ברשות הבעלים כמ"ש תוס' בב"מ דף ז' בד"ה מחוי ר' אבוה ובדף ט' ד"ה אלא מסיפא ע"ש אלא ודאי דסוגיא דהתם לא קאי רק אהנך תירוצים דקנין הוא מטעם משיכה:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה