אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק שלישי אלו נערות › דף ל:

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק שלישי אלו נערות · דף ל:

דף כט:

בגמרא מה איכא בין אביי לרבא וכו' בס' הפלאה הקשה דהא א"ב דלרבא דדרש כרת שלי כמיתה שלכם פוטר נמי כרת ממלקות ע"ש. ולפעד"נ דז"א דדוקא מיתה וממון דנלמד מקרא לקמן דף ל"ז מלא יהיה אסון דמשמע דמיתת ב"ד פוטר מממון שייך לומר דכרת פוטר ג"כ מממון אבל מיתה ומלקות דנלמד מקרא דכדי רשעתו לקמן דאי אתה מחייב ב' רשעות דזה קאי על הב"ד משמע דב"ד א"י לחייבו ב' אבל אי חדא בידי שמים וחדא בידי אדם בזה לא שייך לומר ואי אתה מחייב משום ב' רשעות דב"ד רק חדא הוא דמחייבי ובודאי חייב מלקות:

בתוס' ד"ה דין ד' מיתות אבל קשה כיון דחזינן כמה עברייני וכו' י"ל דע"י תשובה וכו'. וקשה דעדיין חזינן כמה עברייני מתים על מטתן בלא תשובה לכן נלפענ"ד להיפך דאם עשו תשובה דראוים להתכפר באותו מיתה דין ד' מיתות לא בטלו ונתנו לו העונש בעוה"ז למען יבוא נקי לעוה"ב אבל רשעים גמורים שאין עושין תשובה מקבלין עונשן בעוה"ב לכך אין מקבלין עונשן בעוה"ז כמ"ש ספ"ק דקידושין כל שעונותיו מרובים מזכיותיו וכו' ע"ש:

בגמרא מדאגבי' קניא. לכאורה קשה דהא אפשר לאשכוחי בהניח להן אביהן תרומה וכסבורין שהן של אביהן דאין משלמין רק דמי בשר בזול וממילא דהכא פטורין לגמרי דמיתה פוטרה כיון דחיוב לא בא רק אשעת הנאתו ואפשר דרצו להורות הדין בגזל אימת חייב ואימת פטור:

בתוס' ד"ה זר שאכל תרומה אין לך אדם שמועל בהקדש. ואף דמשכחת לה מעילה בשלא תחב לו חבירו הא מדאגביה קניא למעול כמ"ש התוס' בקידושין דף מ"ג ד"ה שלא מצינו רק כוונתם היכא דמשכחת מעילה ע"י אכילה דמיתה לא חייב רק במעילה דאכילה וגם בעינן באכילה כזית וזה לא משכחת רק בתחב לו חבירו:

בא"ד וי"ל דודאי צריכין להפריש ולפ"ז עיקר כפרה תלויה בהפרשה וכו'. ולכאורה קשה כיון דעיקר כפרה תלויה בהפרשה א"כ קשה לעיל גבי קלב"מ שכתבו תוס' דאין פוטר בתשלומי תרומה משום דתשלומי תרומה הוי כפרה ולפי הנ"ל קשה דהא לא יצטרך רק להפריש ולא לשלם לכהן ורחמנא חייביה אף לשלם לכהן דכתיב ונתן לכהן וגילה רחמנא דקלב"מ אינו פוטר מתשלומין לכהן שאינו משום כפרה. ונ"ל דהא דכתב רחמנא ונתן לכהן אינו משום תשלומין של גזל הכהן רק הוא מ"ע דכשהפריש נעשין תרומה כמו נתינת תרומה מהפרשת כרי שלו וכל שהוא מ"ע אין קלב"מ פוטר אבל כשהוא ס' אינו חייב כמו בשאר ס' תרומה שהדין הוא דמפריש תרומה לעצמו כמו בספק פטר חמור שמפריש והוא שלו:

בתוס' ד"ה ר"א אומר דא"כ תקשה ממדליק גדיש. לכאורה קשה דהא אף רש"י מודה דהיכי דאכל תרומה וקרע שיראין של אחד דחשיב מיתה ותשלומין לאחד דדוקא באכל תרומה שלו וקרע שיראין של חבירו סובר רש"י דהוי מיתה לזה ותשלומין לזה א"כ מה מקשה ממדליק הגדיש. ונראה כיון דהאש שהוא עושה הוא מבעיר רק בקש ובעצים מדבר הפקר רק שחייב על ההיזק שעושה אש ע"י רוח מצויה וחשיב מיתה לזה ותשלומין לזה כמו אוכל תרומה משלו וקרע שיראין של חבירו:

בא"ד שיכולין להעיד עליו בלא הבת. לכאורה קשה לפמ"ש המהרש"א דמיתה ותשלומין דחשיב לעיל הוא משום דנערה דמקטלה ע"ש ובזה לא שייך תי' התוס'. ונראה דגם בזה שייך תירוצם דבנערה איכא ג"כ ב' עדיות דמה שמעידין על הזנות מפסידין ממון דהא ע"י זנות אפי' בלא התראה מפסדת הכתובה ומה שמעידין על ההתראה עדות אחרת היא לחייב מיתה וכיון שהיו יכולין להעיד על הבת להפסידה כתובתה בלא מיתה חשיב כב' מעשיות:

בא"ד ונראה לר"ת וכו' כיון דמתקיים בו קצת הזמה. כתבו זה ג"כ ליישב שלא תקשה הא עדות שאאי"ל הוא ע"ז כתבו כיון דיכול לקיים קצת הזמה הוי עדות שאתה יכול להזימה דהא בעדות בן גרושה חשיב עדות שאתה יכול להזימה ע"י מלקות. ובספר הפלאה כתב דזה הוי עדות שאאי"ל אך בממון א"צ עדות שאתה יכול להזימה ע"ש ומתרץ בזה קושית הפ"י על רש"י מהבא על בת בתו דהוי מיתה לזה ותשלומין לזה דפטור משום דהוי עדות שאאי"ל דבקנס בעינן עדות שאתה יכול להזימה ע"ש והוא תמוה דהא איתא בסנהדרין דף ט' ע"ב הביא הבעל עדים והזימם לעדי האב דנהרגין ומשלמין ממון דהיינו מאה סלע כדפי' רש"י שם ולפי דבריו תקשה דהא אינו בזוממי זוממין ומאה סלע קנס הוא. ומה שהקשה הפ"י מהא על בת בתו בלא"ה לק"מ דהא סיפא דהתם ע"כ מיירי כשנתארסה ונתגרשה דקנסה לעצמה כמ"ש תוס' בר"פ אלו נערות א"כ י"ל דבת בתו מיירי ג"כ בכה"ג והוי מיתה ותשלומין לאחד. ועוד דבא על בת בתו ודאי חשיב מעשה אחד. אבל במדליק גדיש היה ס"ד דהתוס' דהוי ב' מעשים דהא עושה אש בשלו ומדליק בשל חבירו. ועוד אפשר לומר דעיקר הקנס לבתו רק שהתורה זיכתה זכות הבת לאב ובליכא אב קנסא לעצמה. וכיון דקלב"מ בשביל הבת וליכא זכות להבת ממילא ליכא ג"כ זכות לאב בשבילה:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה