אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק ראשון בתולה נשאת › דף יג.

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ראשון בתולה נשאת · דף יג.

דף יב:

במשנה איש פלוני וכהן הוא. בספר הפלאה כתב דנ"מ לענין שיכולה להכשיר עצמה לאכול בתרומה דבי נשא דביש לה זרע מזר נפסלה מתרומה ונאמנת שמכהן הוא לאכול בתרומה ע"ש. ולא כן אנכי עמדי דלכאורה קשה דאפילו נתעברה מכהן לא תהיה אוכלת שוב בשביל אביה דהא הא דנפסלה כשנתעברה הוא מטעם דכתיב בנעוריה כמבואר ביבמות דף ס"ז דעובר פוסל דכתיב בנעוריה ומעוברת אינה דומה לנעוריה כמ"ש ברש"י ביבמות דף ס"ט בד"ה עוברה לא תאכל וא"כ אפילו כהנת מכהן לא תיכול בשביל אביה דאינה דומה לנעוריה. אך הא אא"ל דא"כ כהנת מעוברת מכהן לא תאכל כלל דבשביל אביה אינה אוכלת מטעם דאינה דומה לנעוריה ובשביל בנה אינה אוכלת דהא אינו ילוד אינו מאכיל ולא מצינו שהעובר פוסל רק מעוברת מזר ולא מכהן כמבואר ביבמות ועכצ"ל דדוקא כשמעוברת מזר דיש צד זרות חשובה כנעוריה א"כ הכא שהוולד פסול מלאכול בתרומה דהא אין מעלין הוולד על פיה לכהונה ממילא יש בה צד זרות בגוה ואינה דומה לנעוריה ואינה אוכלת שוב בשביל אביה ולא בשביל בנה כיון דמחזיקינן אותו לזר:

בתוס' ד"ה ר"א אומר נבעלה. ע' מהרש"א שדבריו דחוקים. ולפרש דבריו נראה דמ"ש וצ"ל דמ"ע הוי טענה מעולה ביותר ע"ש קאי לפרש אריש דבריו דמוקי מתניתין כר"מ לפ"ז גבי משארסתני נאנסתי איכא מיגו דמ"ע דטענה מעולה הוא ובמתניתין דמ"ע ליכא מיגו דאפילו טענה מעולה ליכא לר"מ ולכן לא הי' להתוס' להקשות ממתניתין דמ"ע דשם לא הוי מיגו כלל והקשו התוס' ממשארסתני דהוי מיגו ותי' דלא הוי מיגו טוב כמו מיגו דהכא:

בתוס' ד"ה לדברי המכשיר בה ומעוברת דנקט וכו'. וי"ל בפשיטות דהא במעוברת איכא חשש דנאנסה ולא שייך חזקה דבודקת ומזנה שכתבו התוספות בד"ה השבתני על המעוברת ע"ש רק דמ"מ נאמנת מטעם שכתבו התוס' בדף ט' בד"ה ואבע"א בא"י וז"ל דאונס קלא אית ליה ע"ש ורצון הוי רוב וא"כ טובא קמ"ל דלא חיישינן במעוברת לנאנסה דאזלינן בתר רוב דרצון שהוא מדרבנן:

בתוס' ד"ה ואין אוסרין תימה לרשב"א וכו'. והפ"י תי' כיון דלא ידע ממעלה עשו ביוחסין ע"כ דמיירי ברוב פסולין דמה"ת יאסר ברוב וחזקה אם לא בר"פ ובר"פ לא מהני ס"ס כמ"ש התוס' בד' ט' בד"ה ואבע"א ע"ש ולפעד"נ דא"א לומר כן דגם המקשה ע"כ ידע מסברא דמעלה עשו ביוחסין דהא תנן בקידושין ד' ע"ג דשתוקי ואסופי פסולין ואמר התם דד"ת שתוקי כשר רק משום מעלה עשו ביוחסין רק דס"ד דלא חשיבי מעלות יוחסין כ"כ לאסור מחמת סתירה כיון דבכ"מ אין אוסרין בסתירה ומה"ת נאסר כאן בסתירה. ומשני דמשום מעלה אסרו אפילו בסתירה ומסתבר להו להתוספות דמתניתין כיון דמסתמא קתני משמע בין ברוב כשרין ובין ברוב פסולין ועמ"ש לקמן ליישב קושית התוספות:

בתוס' ד"ה מעלה עשו ביוחסין וא"ת והא אמרינן בפ"ב דנדרים גבי האי נואף ע"ש כולן תמהו דמאי שייכות קושיא זו לכאן. ולפעד"נ בכוונתם דהנה בת"י הקשו דה"ל להקשות מהא דאין אשה נאסרת על בעלה רק בקינוי וסתירה ע"ש. ולפעד"נ דלא קשה דודאי להוציא אשה מבעלה דבר דבר מממון ילפינן דבעינן ב' עדים דוקא ולא היה צריך רב להשמיענו שסתירה אינה אוסרת על בעלה דמשנה שלימה היא דאינה נאסרת רק בקינוי וסתירה רק רב קמ"ל דאף על הבועל אין אוסרין אותה ביחוד אף דהנטען על אשה אסור לכתחילה לכונסה אף שאין מוציאין אותה מבעלה אבל בשביל יחוד אין אוסרין אותה ומקשה שפיר דהא לזעירי ע"י יחוד מחזיקין אותה בנבעלה ומה"ת לא נאסר בשביל יחוד. ולפ"ז לא היו התוס' יכולין להקשות אהא דנדרים שם דהי' אפשר ליישב דשם גבי נואף מיירי לענין בועל וכמ"ש התוס' לקמן דף ס"ג ואוסרין אותה שפיר להבועל כמו בהנטען על האשה ביבמות ס"פ כיצד כדי שלא להחזיק הדבר והא דאמר אין אוסרין מיירי בפנויה ולענין איסור כהונה ולא ס"ל דמעלה עשו ביוחסין משא"כ בכאן דמוכח דאסורה בפנויה ביוחסין וע"כ דאף רב מיירי לענין בועל ומקשה שפיר:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה