בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק חמישי אף על פי · דף סד.
בתוס' ד"ה תבע לחלוץ וכן תבע לייבם פי' [בקונטרס] והיא אינה רוצה אלא לחלוץ וכו'. הנה ברש"י ליתא פי' זה. וי"ל דרש"י מפרש דבתבע לחלוץ לעולם היא מורדת אפי' היא רוצה לייבם ובתבע לייבם לעולם אינה מורדת אפי' היא אינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם וכדברי התוספות ולפ"ז יתיישב ג"כ דברי רש"י שהביא התוס' בד"ה ודיני חליצה ויבום וכמו שאבאר בסמוך:
בתוס' ד"ה ודיני חליצה ויבום ומה שהביא נמי מאין כותבין מרד לאו ראי' הוא וכו'. ולפמש"ל לעיל בסמוך יש ליישב שכוונת רש"י מהא שהביא מאגרת מרד הוא להוכיח דע"כ הא דהמדיר דף ע"ז בהי' לו אח בורסי שאמרו חכמים שיכולה לומר לך איני יכולה לקבל אין הכוונה לומר שמה"ט אין כותבין אגרת מרד עלי' דא"כ הא אפילו באינו בורסי אין כותבין אגרת מרד עלי' ואפילו היא רוצה לחלוץ כמש"ל בסמוך וע"כ לענין למיכפיי' לדידי' לחלוץ הרי מוכח דבכל אמתלא כופין אותו לחלוץ ורש"י ס"ל דאמירתה לאחיך הייתי יכולה ולך א"י היא רק אמתלא קלה:
בא"ד דרב איירי בכ"ע וכו' ואף לפי' ר"ת. פי' לא מיבעיא לפי' ר"י שפי' דאין כופין קאי למשנה אחרונה הרי מפורש דאין כופין אותו ואף לפי' ר"ת שפי' כופין קאי למשנה ראשונה מ"מ הדין כך למשנה אחרונה והנ"מ שכתבו התוס' קאי רק על פי' ר"ת: