בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק חמישי אף על פי · דף נט:
בגמ' ועוד תניא בש"א אינה מניקה. הש"מ תמה כיון דידע מהך ברייתא שמפרש ב"ש דבריו בהדיא שאינה מניקה למה לו להביא ברייתא ראשונה ע"ש. ונלפע"ד ליישב דמברייתא זו לחוד לא הוי מצי להקשות דה"מ לדחות דמיירי באינה ניזונת כמו דמוקי בכמה דוכתי בכך כדמוקי מתניתין דר"פ המדיר וכגון שאמרה איני ניזונת ואיני עושה וס"ל כהך דיעה המבואר באה"ע סימן פ' דכל השבעה מלאכות הן תחת מזונות דדוקא להנך דס"ל שאינן תחת מזונות יכול לכפותה שתעשה אף שאינה ניזונת. והא דקאמר אינה מניקה ולא קאמר סתם שאינה עושה שום מלאכה כבר כתב בש"מ ד"ה כל צרכי הבית וס"ל שהוא תחת מזונותיה לכך אינה מניקה כשאינה ניזונת וקמ"ל דכל צרכי הבית אינן תחת מזונות. אבל השתא דהוי קשה לי' מנדרה שלא תיניק ותי' דמחלוקתן הוא אי נתן אצבע ב"ש דלב"ה כופין אותה לשכור מינקת ומזה מוכח דס"ל שאינן תחת מזונות דאלת"ה שהן תחת מזונות א"כ א"א לכפותה כלל לשכור מינקת בממנ"פ אי המזונות שוין יותר וכיון שאינה רוצה להניק ודאי שלא יתן לה מזונות כמבואר בסי' פ' ואי יוגבה מנכסים לשכור מינקת יוגבה אח"כ מנכסיו לצורך מזונותי' והפוכי מטרתי הוא ומה שייך לשון כפי' ואי המעשה ידי' עולין יותר ודאי שתאמר א"נ וא"ע והאיך שייך לכפותה שתשכור א"ו שאינן תחת מזונות ושייך שפיר לשון כופה לשכור מינקת מנכסים שלה וזה לא הי' מסתבר ליה לומר דפליגי ב"ש וב"ה בזה אי השבעה מלאכות הן תחת מזונות אי לא וכיון דמוכח מברייתא דלעיל דאינן תחת מזונות א"כ קשה אפילו באינה ניזונת אמאי אינה מניקה אע"כ דס"ל שאינה מחויבת כלל להניק. ואין להקשות דלמא מיירי הברייתא באינה ניזונת כלל שאין לו במה לזונה דא"כ קשה פשיטא מאי קמ"ל כמו שמקשה בדף נ"ט בסוגיא דהמקדיש אי באינה ניזונת מאי למימרא:
בדבר השאלה במזנה אם מותרת להינשא אם אינה מתחלת להניק כלל וליתן למינקת. לפענ"ד שיש קצת למצוא היתר בנתנה למינקת דהא ע"כ א"א לומר הטעם במשנה דאסור משום דגזרינן זנות אטו נשואין דהא אפי' בהבחנה דאורייתא ס"ל לרוב הפוסקים דלא גזרינן כמבואר באה"ע סעיף ו' ואפי' לדעת הי"א דצריכה להמתין הוא משום דאיכא חשש בעצמותה שמא לא נתהפכה יפה כמבואר שם ואפי' לפי מ"ש הב"י שם הטעם דגזרינן זנות אטו נשואין מ"מ בקטנה מודה דדוקא בגדולה דזנות בלא עדים דשכיח גזרינן ע"ש וא"כ הכא במעוברת דלא שכיח בזנות דכל המזנה משמשת במוך ודאי דאינה אסורה משום גזירה רק משום החשש שבעצמותה דשמא תחזור המינקת ויבוא הולד לידי סכנה ומכ"ש להנשא והולד עמה דיש לחוש שתניק בעצמה ויבוא הולד לידי סכנה. ולפ"ז כשנשבעה המינקת דגם באלמנה אינה אסורה רק משום גזירה או משום לא פלוג דשמא תחזור לא שייך בנשבעה ועיבור בזנות לא שכיח ודמי לזנות דקטנה בהבחנה דלא נאסרה משום גזירה ולא משום לא פלוג משום דלא שכיח וה"נ לא שכיח: