אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן תיז

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן תיז

סימן תטז

סעיף א'.

שמא תפחת כו'. וכתב הנמוק"י ה"ד במקום שרגלי הבהמות והחיות מצוים שם כגון באמצע אבל מן הצד ליכא למיחש דמפחית. והפוס' סתמו ועיי' ד' נ"ב וצ"ע:

סעיף ב'. לרה"ר כו', ובטור אבל במבוי יכול להוציאו כו'. והעלה הב"ח בדעת הרמ"ה דע"כ במבוי מפולש קאמר. ובזה תורת אמת בפיו שכן כתב להדיא ביד רמה לב"ב סו"פ חזקת וא"צ למש"כ בפרישה בזה בסי' קנ"ה. אלא מה שכתב הב"ח בפירוש הש"ס סו"פ מרובה ע"ש. לפי"ז קשה דהרמב"ם פ"ז מהל' ביה"ב כתב רק הטעם דחשש טומאה. ולהב"ח הא נ"מ גם בטעם הב' דעולי רגלים דאף למטה אסור ולמה השמיטו. והנה באמת קשה בש"ס גופא ל"ל הטעם דעולי רגלים הא משום יושבי:

ירושלים גופא נמי אסור. וצ"ל דבירושלים אסור אף בכונס תוך שלו דבמדינה שרי ובירושלים אסור משום חשש טומאה ומשום עולי רגלים דהדחק גדול מעולי רגלים ויכנסו שם. ומש"כ הב"ח דמיירי שם במבוי שאינו מפולש. מלבד דפשטות הש"ס ל"מ כן הא ברמב"ם מפורש כתב ברה"ר. [כעת נדפס שו"ת דברי מלכיאל ח"ג וראיתי שם סי' ל' האריך בזה ע"ש] ומש"כ המחבר ה"ז מוציא כל זמן שירצה כתב הנמוק"י דמ"מ לא יוציא אלא למעלה מגמל ורוכבו כיון שמשתמשים רבים באותה רווחא שהניח לא שבקינן לו למיעבד ביה תקלה. וצע"ג דסותר למש"כ שם תחילה דלמעלה מוציאין אף לכתחילה ומש"כ המחבר שכל מיצר כו' עיי' מש"כ לעיל בזה סי' שע"ז. כעת מצאתי ביד רמה ב"ב ק' שחולק על התוס' שכתבו שם דוקא שביל כו' והוא כתב דגם רבנן ס"ל בדרך דנקנה בהילוך וזהו כדעת התוס' הסותמים. ושו"ת ב"ש שרמזתי שם לא ראה תשו' הפנ"י המובא בפת"ש שם:

סעיף ג'. ה"ז בחזקתה. וכתב הב"י בשם רי"ו דאם יש עדים שכך היתה מתחילה רה"ר לא טענינן ללוקח וכ"כ ביד רמה. ובשו"ע השמיטו ואולי משום דפשוט היא. כתב הב"י בשם רשב"א בתשו' ראובן היה לו כו' תשו' זה שטען שמעון כו' והנה הד"מ סי' כ"ח מביא מהרשב"א דבמחזיק מקבלין עדות שלא בפני המערער. ולכאורה סותר למש"כ כאן בתשו' וע"כ צ"ל כמ"ש שם התומים והנתי' ע"ש. ובשו"ת פור"י מביא חקירת הראש יוסף בעדים כיון שהגיד א"ח ומגיד כסי' כ"ט אם נשבעין אח"כ בהגדה האחרונה אי מהימני. וחתר למצוא ראיה מפ' נגמר הדין ברש"י בעובדא דשב"ש ע"ש. ולפנינו הוא מפורש בתשו' הרשב"א שכתב דאף שמגידים עתה עפ"י החרם א"ת ומגידים:

סעיף ד'. ומניחים מקום פנוי כו'. לעיל סי' רל"א סעי' י"ז כתב מהרמב"ם ד' אמות כו' והסמוכות לשפת הנהר כו' ומשמע דסמוכות לשפת הנהר ג"כ די בד"א וכן הוא לשון הש"ס וכאן כתב לשון הרמב"ם מניחים מקום כו' ולא כתב שיעור. ע"כ נ"ל דהרמב"ם מפרש שם בש"ס דד"א דאנהרא דקאמר ר"ל בנהר שאין הולכין בו ספינות רק לתועלת בני עיר ולכך די בד"א ואח"כ קאמר מכריז כו' ר"ל בנהר העשוי להילוך ספינות אין בו שיעור רק כפי הצורך וכפי המנהג וע"כ סתם כאן ולא כפי' התוס' שם. והנה בש"ס ב"מ ק"ח האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא חציפא הוי סלוקי לא מסלקינן ליה. והפוס' השמיטו זה. והיה א"ל משום דלפי"מ דקיי"ל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו אין ה"נ דמסלקינן לו. ואף דרש"י פירש שמקלקל מקום לרבים ומשמע דאינו מקלקל כל המקום אלא מעט ולפי"ז למאי דקיי"ל כריו"ח ב"ב ס' דאם כנס הכתלים לתוך שלו אינו מחזיר משום מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו אף דנשאר מקום ולבד זה ל"ד לשם ואף לר"ל הכא אסור משום דכל פורתא ופורתא חזיא לפירוק משא. אבל לפמש"כ הרשב"א דבניתן ממושלי הארץ הוי כניתן על תנאי כפי ביאור הב"א מובא בפת"ש א"כ התם נמי דהוי של הפקר ומשלמים מס הוי כניתן על תנאי ול"ש בו מיצר כו' וי"ל דמשום זה אינו מפרש רש"י שם בסיפא והאידנא דכתבי פרסאי כתוס' אף דפשוט יותר משום דלידידיה דמפרש דהפקר הוא מסלקינן לו נמי בכה"ג כיון דהוי הפקר והתוס' נראה דמפרשי דלא הוי הפקר גמור וי"ל:

סעיף ה'. אבל גובלים כו'. משמע דאף בימות החמה כסי' תי"ד סעי' ב' בהגה ע"ש:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה